העולם חוגג את לידתה של ב.מ.וו M3 חדשה, אבל אני לא מצליח להחליט אם באמת יש כאן סיבה למסיבה. אני בטוח שזו מכונית מצוינת (אתה יכול להרגיש חופשי ולהחליף את המילה האחרונה ב:שגיבה/כבירה/קלוסאלית), אבל משהו בתוכי כבר מתגעגע ל-V8 של ה-E92. איזה מנוע. נסה לדמיין איך נשמעות שמונה בוכנות מעל 8000 סל"ד. איך מרגישה בניית הכח של המנוע הזה. כמה ריגוש ותחושה מסתתרים מאחוריו.
צילום: מנהל ב.מ.וו M3 E92. מנוע V8 שרץ ל-8,000 סל"ד
העולם הולך לטורבו בגלל כל הסיבות המוכרות – חסכון בדלק, גמישות – אבל הטורבו לא יכול להתחרות בתגובה של אטמוספרי טוב וחזק. הרגשנו את זה בצורה ברורה מאוד בכתבת ה-AMG בחודש שעבר.
ואם נזכרים בזרוע הביצועים של מרצדס, קופצת לי לראש ה-CLK63 בגרסת ה-Black Series, עם לא פחות מ-507 כ"ס, יותר מה-V8 שבב.מ.וו המוזכרת מעלה (אבל בפחות סל"ד), אלוהים, הייתי מאוד שמח להרגיש את המנוע הזה בגרסה המחוזקת הזו. באותה נשימה, אני יכול להבטיח לך שגם הגרסה "מעוטת ההספק" של המנוע הנפלא הזה, כמו זו שמותקנת ב-C קופה (עם 457 כ"ס) יכולה לסמור את שערותיו של האדיש בבני האדם.
על מה אלסיבוני מדבר? השוואתי בין שתי מכוניות AMG - טורבו מול אטמוספרי
אבל לא חייבים V8 בכדי לגרום למכור לחייך. גם שישה צילנדרים יכולים להספיק. לפני כמה חודשים, על הסלובקיהרינג, יצא לי לטעום מ-997 קאררה S. למרות שמדובר בתצורה שונה לגמרי, גם כאן ערכי הייסוד של מנוע אטמוספרי טוב נכחו. כח לא חסר, תגובת דוושה טלפתית ובניית כח הדרגתית ומתגמלת. הצליל הבוקסרי, מתכתי על גבול הכועס, משלים פס קול לחוויה שאני לא מצליח לשחזר עם מנועי טורבו, טובים ככל שיהיו.
אני קורא מהר את הטור ומה שנכתב עד כה, ומתרשם מאוד מרשימת המכוניות שמופיעות כאן. את כל אחת מהן הייתי שמח להחנות אצלי בבית, או סתם לחטוף לסיבוב קצר יותר או פחות. לרשימה הזו יש גם מכנה משותף מאוד ברור. לא העובדה שכולן סוג של מכוניות חלום. גם לא העובדה שכולן אטמוספריות חזקות עם הנעה אחורית. תוצרת גרמניה? נכון אבל לא לזה התכוונתי. המכנה המשותף לכל המכוניות הללו היא הסיאט ליאון קופרה. כן. כל המכוניות הללו, חלום אחת אחת, הקיפו את הנורבורגרינג יותר לאט מהקופרה החדשה. ולא רק הן. עוד הרבה מכוניות חזקות ונחשבות ממנה היו איטיות משמעותית על המסלול המפרך והמפורסם.
מבחינתי זה מוכיח שני דברים: מהירות אבסולוטית, בקו ישר או בפניות, היא לא כל הסיפור. העולם השתגע.
צילום: מנהלמרצדס CLK 63 AMG. מנוע V8 עם 507 כ"ס
עדכוני בימרלא מעט אנשים שואלים אותי מה עם האוטו החדש. אז אני אספר. היא לא חדשה, ב.מ.וו 520 אוטומטית משנת 1987. עגלה. במצבה הנוכחי היא לא יותר מקולטן אבק מבריק לפרקים - מנומנמת יותר מהרחוב בו היא חונה. כרגיל התוכניות מרחיקות לכת. כצפוי הן לא התקדמו במילימטר. לפני כחודש נגמר גם הטסט וזמן אין.
וצריך לזמן בכדי להעביר מכונית בת כמעט 30 דרך הסיוט הלא נגמר שהוא רישוי ישראלי ממוצע. אז ככה היא עומדת, עם ביטוח ובלי טסט. רואה אותי חונה לא רחוק ממנה, כאן עם אחת ושם עם אחרת. חדשות, מבריקות וחזקות. אני בטוח שהיא מקנאה, אבל מי יכול להאשים אותי? כשהיא הייתה חדשה היא הוציאה 127 כ"ס ב-6000 סל"ד והאיצה ל-100 קמ"ש ב-13.3 שניות... לא בדיוק החומרים מהם עשויים חלומות.
צילום: מנהלפורשה 911 קררה S בינתיים אני אזנח את החלומות של לשים בתוכה מנוע עם יותר כוחות סוס ודיפרנציאל שיותר נעול על עצמו. על החלפת התיבה לידנית לא אוותר. אני אסביר. המנוע שתחת למכסה המנוע הוא שישה ציל' בנפח שני ליטרים. והוא אוהב טורים. עם התיבה האוטומטית - עוד מעט בת 30 כן? לא ממש קל לנצל את המנוע הזה.
מעבר לזה אני לא מתכנן לה עוד הרבה, בעיקר לשמור על יד מלטפת וארנק פתוח (מדי פעם) בכדי להחזיר לה מעט מהחיוניות והברק שאבדו. צפו לעידכונים.
נ"ב אני עולה על מטוס למחרת כתיבת הטור הזה בדרך לשתי חוויות. אחרי שתיהן חיי ישתנו מקצה אל קצה. על אחת מהחוויות אתה תקרא בגיליון הבא. ואני יודע שאמרתי מהירות זה לא הכל ומספרים הם רק מספרים, אבל 0-100 ב-2.8 שניות ו-550 כ"ס לטון – בלי בקרות, בלי מגבר בלם ואפילו בלי ABS, גורמים לבטן שלי להתהפך עוד לפני שאפילו ראיתי את המכונית המדוברת במציאות.
ועוד לא דיברתי על החוויה השנייה...
צילום: מנהלסיאט לאון קופרה החדשה. הקיפה את הנורבורגרינג מהר מכולן. העולם השתגע
