"כדאי להזכיר כאן את ההיסטוריה. פורשה רצו להיכנס לשוק הישראלי בסוף שנות השמונים. הם הציעו זאת לצ'מפיון ואלה לא רצו, ואז מי שלקח את הייצוג של פורשה היה מנהל השירות של צ'מפיון-מוטורס בעבר. אבל הוא לא הצליח להשיק את הרכב ואת החברה בארץ. ב-1995 הגיעה אלי משפחת הר-שלום, שקיבלה את הסוכנות מפורשה, והציעו לי שנעשה שותפות. כיוון שהם לא באו מעולם הרכב הם הציעו שנקים חברה משותפת שתייבא, תשווק ותשרת על בסיס התשתיות והידע שלנו. וכך היבוא החל ב-1996".
לא היו מכוניות ספורט מהסגנון הזה בארץ כשהתחלתם. איך הסתכלתם על המהלך הזה?
"בוא נחזור רגע לאווירת אמצע שנות התשעים. הייתה אווירה טובה בארץ. תחושה שבקרוב יהיה שלום עם הפלסטינאים, אווירה של שגשוג כלכלי. היה אפילו הסכם עם השוק האירופאי להוריד את מס הקניה על הרכב, תהליך שהחל והגיע עד ל-72 אחוזי מס. ההנחה הייתה שדווקא נכנסנו בזמן הנכון. והמגמה באופק הייתה שהמיסוי על הרכב ירד".
ובכל זאת נראה שנדרש אומץ לבצע את המהלך?
האם ידעתם שפורשה תגדיל את המבחר?
"באותה תקופה ידענו על הבוקסטר. זה הכניס אותם לנישה חדשה בעיקר בארצות-הברית. זה הציל אותם והביא להם מכירות אדירות. אבל אז לא שיערנו שהם ירחיבו עד כדי כך את מבחר הדגמים".
האם לא חששתם באותה תקופה מבעיית לגיטימציה שתהיה ללקוחות לבצע רכישת פורשה?
"בהחלט. ההצלחה שלנו הייתה הקטליזטור שלהם. אגב, אני חושב שאפילו היבואנים לא מבינים את ההבדל בינינו לבינם. פורשה זו היחידה שמייצרת מכונית ספורט אמיתית שאיתה ניתן לנסוע גם ביום-יום".
האם זה כלכלי להחזיק כזה מותג?
"ההימור שלנו הצליח רק בגלל התשתיות שלנו. לבד זה לא היה מצליח. רוב היבואנים של פורשה במדינות לא גדולות הם גם יבואנים של מותגים אחרים. מבחינה כלכלית, לפחות בעשור האחרון, אנחנו מרוויחים מעט. יש גם את השירות והמסחר במשומשות. העסק צנוע ויעיל ונהנה מהסינרגיות בקבוצה.
היינו בעבר יבואנים של יגואר, אבל שם גם כשהגענו ל-70 מכוניות בשנה הפסדנו הרבה כסף כי ההתנהלות והאיכות שונה. בפורשה זה אחרת, היא הצליחה להיות יצרן מוביל גם ב-SUV וגם במכוניות הנוסעים. ובכל קטגוריה היא מובילה טכנולוגית".
בראייה לאחור, מה הייתה הנקודה החשובה בהיסטוריה המקומית?
האם לא חששתם שהגעת הקאיין תפגע במותג?
"היה לנו חשש כיוון שפורשה לא נתפסה כמשהו אחר מלבד מכוניות ספורט. ופחדנו שפתאום רכב שטח אולי לא יתפוס. אנחנו חששנו – והוא הכפיל את הייצור שלהם. הבוקסטר הביאה אותם מאיזור ה-20,000 ל-40,000, והקאיין ל-80,000".
האם אינכם חוששים שצ'מפיון תרצה לקחת לכם את המותג הזה, עכשיו כשהוא חלק מהקבוצה?
"אנחנו לא יודעים אם צ'מפיון רוצה או לא רוצה לקחת. אנחנו יודעים שהיא לא פנתה. מצד שני פורשה ממשיכה לשמור על עצמאות מלאה. המדיניות של פולקסווגן היא לשמור על הייחוד של פורשה אבל להשתמש ביתרונות הטכנולוגיים".
אתה זוכר את ה-911 הראשונה שנחתה כאן?
"זו חברה הרבה יותר מרגשת. ביום-יום יבואן של פורשה עובד כמו פורשה. זו מכונה משומנת והיא מתנהגת בכל העולם באותה צורה עם לוח זמנים מדויק. אין אצלם משא ומתן על המחיר. המחיר פשוט אחיד לכל העולם. הם לא סוחרים והכל מוכתב".
עד כמה יש כאן קשרים אישיים עם הלקוחות?
"הקשר האישי מתבטא בכל מישור. באירועים משותפים, בנסיעות למסלולים לחו"ל. הצוות של פורשה הוא חבר אישי של כל לקוח. אנחנו מכירים כל רכב באופן אישי".
האם יש דגם שאתה אוהב במיוחד במבחר?