נתחיל מהסוף ונאמר – חד-משמעית, כן. התשובה מגיעה אלינו באדיבות ארגון שנקרא EuroFOT (קיצור של European Field Operational Test, או מבחן אירופאי תפעולי), שהוקם בשיתוף של 28 חברות וארגונים מאירופה, ביניהן גם יצרניות רכב מוכרות, במיוחד למטרת בדיקה ומחקר מעמיק על התועלת שמביאות מערכות העזר המתקדמות שנפוצות כיום בשוק.

בין החברות המשתתפות תמצאו את פורד (שמחלקת המחקר שלה בגרמניה גם הובילה וניהלה את המחקר הזה), וולוו, דיימלר (מרצדס ושות'), ב.מ.וו, פיאט, רנו, פולקסווגן ובנותיה לקונצרן אודי ומאן (חברת המשאיות שמרבית מניותיה שייכות לקונצרן). לצידן ישנם שלל חברות טכנולוגיה, וארגוני מחקר ובטיחות מהאיחוד האירופאי, וכן גם כמה אוניברסיטאות. הפרויקט החל אי-שם בשנת 2008, עם תקציב של 22 מיליון יורו, והוא כלל מעל ל-1,000 כלי רכב פרטיים ומסחריים ובחן 8 מערכות עזר נפוצות במשך 18 חודשים.

המחקר המקיף בחן 8 סוגי מערכות עזר – בקרת שיוט אקטיבית (AAC), מערכות עזר לבלימה ולהתרעה מפני התנגשות (FCW), מערכת להגבלת מהירות (SRS), מערכת לפיצוי על נקודות עיוורות (BLIS), מערכות להתרעה בעת סטייה מנתיב (LDW), מערכת אזהרת מהירות לקראת פנייה (CSW), מערכות ניווט שונות ומערכת לייעוץ בחיסכון בדלק שמשמשת משאיות של וולוו.
מערכת ACC של חברת בוש (Bosch)

בין ממצאי המחקר מצוינים שני סוגי מערכות בולטים – הראשון, בקרת השיוט האקטיבית, שמסוגלת למדוד את המרחק בין המכונית למכוניות אחרות שעל הכביש ולווסת את המהירות בהתאם, אפילו עד לעצירה מוחלטת. השני, מערכות להתרעה מפני התנגשות, שמזהות התקרבות יתרה לרכב שמלפנים ומזהירה מפני התנגשות, כאשר במקרה והנהג אינו מגיב היא יכולה גם להפעיל את הבלמים ולעצור את הרכב עצמאית. נמצא שמהערכות הללו יכולות להשפיע, להקל ואף למנוע חלק מהפציעות בתאונות בכלי רכב פרטיים. המשמעות – חיסכון של כ-3 מיליון שעות "מופסדות" (זמן שבו כלי הרכב אינו זמין עקב תאונה) ל-27 מדינות האיחוד האירופאי. כמו כן יש למערכות הללו השפעה חיובית על זרימת התנועה בכביש והתגלה ששימוש עקבי בהן עשוי לחסוך 3% בצריכת דלק עבור מכוניות פרטיות ו-2% במשאיות. וחוץ מזה, הם מוסיפים – המערכות האלה נוחות לשימוש ומשפרות את חוויית הנהיגה (לאלה שלא ממש אוהבים לנהוג, כנראה).
מנתוני המחקר שמפורסמים על-ידי וולוו, מערכות בקרת השיוט האקטיבית והעזר לבלימה יכולות למנוע עד 42% מתאונות הלפנים-אחור. כמו כן הם גילו שהנהגים השתמשו בבקרת השיוט האקטיבית 51% מהזמן בכבישים בינעירוניים, מה שמצביע על התגובות החיוביות שלהם למערכת.

מערכת ה-BLIS, שנבחנה על מכוניות וולוו ומתריעה במצבים בהם יש עצם כלשהו (למשל, רוכב אופנוע) בשטח המת של המראות, נתפסה אצל 80% מהנהגים כחיובית ומשפרת בטיחות באופן משמעותי. המערכת שימושית ביותר במצבי נהיגה בכבישים עירוניים עמוסים, או במונחים שלנו – תל אביב, שמצטיינת ברוכבי קטנוע אמיצים במיוחד.
מערכת לפיצוי על נקודות עיוורות

מערכת להגבלת מהירות (SRS), שמאפשרת לנהג לבחור מגבלה למהירות הנסיעה, שנבדקה על מכוניות רנו, נמצאה כמועילה בהפחתת בלימות חירום (מאין מי שלא נוסע מהר, לא בולם חזק). יש לזכור שמרבית מערכות אלו מסוגלות לתפקד גם במקרים בהם נדרשת האצת חירום, וההגבלה מתבטלת במקרה של לחיצה חזקה על דוושת ההאצה.

מערכת ה-CSW, שנבחנה על מכוניות של פורד, ואשר בשילוב של מפות קיימות, ניווט לוויני ורדאר מנתחת את הסיבוב הקרב ומזהירה במידה ומהירות הנסיעה גבוהה מדי, נמצאה על-ידי הנהגים כמועילה לבטיחות (מהיבטי התחושה שלהם, ולאו דווקא עם גיבוי במספרים). היא תרמה להם בכך שעזרה בשינוי הרגלי הנהיגה, בעיקר בכבישים פתלתלים באזורים כפריים.
מערכת עזר לבלימה

לסיכומו של עניין נמצאו כל המערכות כיעילות ומועילות. הנפוצה ביותר היא מערכת הניווט המתקדמת, שיכולה לעזור לנהג להימנע מכבישים עמוסים או לבחור את המסלול החסכוני ביותר. מערכות הניווט ושאר המערכות מסייעות לא רק בשמירה על בטיחות, אלא מביאות גם תועלת כלכלית, ולפי ממצאי המחקר כולן שוות את הכסף שהן עולות (ברוב הדגמים מדובר בתוספת). אחת המטרות של המחקר היא לשפר את הבטיחות במכוניות ולתרום להימצאותן ביותר דגמים. לבינתיים, אנחנו נמשיך לקוות לראותן בארץ ביותר דגמים, אפילו כאופציות.