אופל אמפרה "בסיום ארוחת הצהרים נקיים תחרות", אמר מנחה מסיבת העיתונאים וזכה לתשומת לבי המיידית. "תחרות לחסכון בחשמל". ו...האוזניים נשמטות שוב. טריק חכם עשו החבר'ה מ
אופל. הרי ברור שחבורת עיתונאים תחרותיים לא תוכל לסרב למירוץ מכל סוג שהוא, גם אם המנצח יהיה זה שיסע הכי לאט. ואיזו דרך טובה יותר מזו לשמור על כל מכוניות ההשקה בריאות ושלמות...
אך אל דאגה, את המכונית בחנו כמו שצריך. לפחות עד כמה שכבישי הולנד הישרים והשטוחים איפשרו לנו. ואת הדבר החשוב ביותר כאן – יחידת ההנעה – מיצינו עד תום.
אז איך זה מרגיש? ההנעה, כמובן, שקטה לחלוטין. גם הנסיעה שקטה להפליא, עם מעט מאוד רעשי חוץ ופנים וללא וויברציות כלל. המנוע מושך במלוא הכוח באופן מיידי והתנועה העירונית זריזה במיוחד. מחוץ לעיר הקצב דועך ותגובת הדוושה – כמו גם משיכת המומנט – איטית יותר, אך הביצועים עדיין בליגה של משפחתית גדולה ממוצעת. על חווית הנהיגה מופקדים ארבעה מצבים בהפעלת כפתור: נורמל כשמו כן הוא, ספורט מספק תגובה דוושה עדיפה (אבל תרומתו בקושי מורגשת), מצב הררי מיועד לשימוש בעלייה תלולה ומהירה ומומלץ להפעלה כשמתקרבים להרים – הוא דואג לשמור על רמת סוללה שתאפשר עלייה לאורך זמן מבלי להתאמץ או לאבד כוח.
צילום: מנהל
מצב אחרון הוא ייחודי לאמפרה ושמו הולד (Hold) – הוא שומר על רמת הטעינה ברגע הפעלתו (כלומר מפעיל את מנוע הבנזין) בכדי שישאר מספיק מיץ בסוללה לשימוש ללא מאריך הטווח במרכזי ערים אירופאיות שבהן יש אזורים ללא זיהום. בנוסף לאלו בורר ההילוכים מכיל מצב L אשר גורם לבלימת מנוע חזקה משמעותית – שימושי בעיר ובירידות ארוכות. ומה כאשר החשמל נגמר? מנוע הבנזין ניעור לחיים כמעט מבלי שתשימו לב, וקולו חרישי כל עוד לא דורשים מהרכב מאמץ גדול. גם אז הוא לא נוכח מדי.
באשר לחווית הנסיעה, היא לא מופרעת במיוחד ממשקל הרכב, הודות למיקומן הנמוך של הסוללות. התנהגות הכביש בטוחה וזורמת, זוויות הגלגול קטנות ותגובת ההגה (החשמלי, כמובן) סבירה בהחלט. הצמיגים הירוקים, על אף גודלם, לא ממריצים לנהיגה נמרצת, אבל היכולת קיימת. גם נוחות הנסיעה טובה, אם כי קשה לבחון זאת כראוי על תשתיות כה טובות. באופל מתגאים, אגב, בכיול "אירופי" יותר לאמפרה ביחס לוולט, מה שעשוי להשפיע לטובה על היכולת הדינאמית, באופן יחסי.
הפנים נעים למראה ולמגע, במיוחד בכפתורי המגע (הרבים ומבולגנים מדי) שעל הקונסולה המרכזית. המחוונים קריאים ומלאים באינפורמציה, לעיתים מעט מיותרת, ובולט במיוחד כדור הבדולח של החיסכון הנמצא במסך שמול ההגה, ויוצא מגבולות המרכז כשמאיצים ובולמים חזק מדי. בכל שלב ניתן לראות עד כמה הנהיגה חסכונית, גם לפי סגנון הנהיגה וגם לפי עוצמת הפעלת מיזוג האוויר (צרכן החשמל הגדול ביותר ברכב, למעט המנוע).
צילום: מנהל
להשלמת התמונה המרווח לארבעה טוב למדי והמושבים עטויי העור נראים מצוין ונוחים לישיבה. חמישה לא נכנסים כאן – פשוט אין מושב במרכז. תא המטען מקביל לשל האצ'בק סטנדרטית ולא לשל סדאן מגודלת. האבזור רב ותחושת העושר קיימת, אפילו שהפלסטיקה מעט פשוטה מדי ביחס למחיר הצפוי. זה, אגב, יעמוד על כ-43 אלף יורו באירופה, אך במרבית המדינות יורד מכך סכום לא מבוטל כהקלה מטעם הממשלות. צפי המכירות האירופאי הוא כ-10,000 מכוניות ב-2012, מספר שעתיד לגדול עם השנים. אלינו היא תגיע בסוף 2012, בהנחה והעולם יחזיק מעמד עד אז, וצפויה להימכר במחיר דומה עד זהה לשל הוולט – עד כ-200,000 שקל – כולל הסוללה. על אף המחיר הגבוה וגם בזכות מוניטין עדיף, לטענתם, על פני שברולט, מצהירה חברת שלמה, יבואנית
אופל לישראל, על יעד מכירות של כ-500 מכוניות בשנה. וכאן נשאלת השאלה עד כמה הצהרה זו ריאלית.
התשובה עדיין נסתרת, אבל כבר היום ניתן להביט על התמונה הכוללת: המכונית הזו פונה לבוגרי פריוס בעלי מודעות סביבתית. אנשים שנוסעים מעט קילומטרים מדי יום (בשביל למקסם את החסכון בדלק) והם בעלי בית או מקום עבודה שיאפשרו הטענה נוחה של המצברים. ואולי יותר מהכל, אלו אנשים שמוכנים להוציא סכום שמספיק למשפחתית גדולה יוקרתית למדי, עבור מכונית שמקבילה ביכולותיה להאצ'בק מאובזרת. ראינו את הפריוס מצליחה במהלך הזה, כשחסכוניותה התגברה על עלותה ביחס למתחרות. האמפרה מעלה את רף המחיר צעד נוסף קדימה, ונותר רק לראות עבור כמה מֱאַמצים מוקדמים (Early adopters) היא תהיה מספיק חסכונית וקורצת, בכדי שיבצעו את הקפיצה המחשבתית ויתקדמו כבר בהווה אל העתיד.
צילום: מנהל ומה בקשר לתחרות, אתם שואלים? לאחר 73.3 ק"מ של נסיעה ללא מיזוג, עם ביצה בין הרגל לדוושה, ללא יותר מ-10 נגיעות בדוושת הבלם ועם מהירות מירבית של 90 קמ"ש בירידה וכדור בדולח שבילה רק במרכז הצג – הגעתי לעמדת המדידה עם עוד 10 ק"מ של חשמל בסוללה. איכשהוא זה הספיק רק למקום רביעי. איך נפלו גיבורים...
