קבלו את הדור שני למכונית הדגל של מותג
קרייזלר, ה-300. אוקיי, המדקדקים עשויים להגיד שזו לא מכונית חדשה לגמרי, מכיוון שהיא עדיין מתבססת על פלטפורמת ה-300 המוחלפת, זו ששורשיה מגיעים עד מרצדס E קלאס של לפני שני דורות. אך בקרייזלר מכנים אותה כחדשה לגמרי – ויש בה די חידושים להצדיק זאת.
העיצוב למשל. מסתבר כי עבור רוב הרוכשים הפוטנציאלים, העיצוב המאוד מוחצן של הדור הראשון קצת הרתיע. הסבכה הקדמית הענקית הוקטנה, ומעוטרת כעת באפור-מט למעט המסגרת המבריקה, מה שמחליש את כוחה אך נותן לה עומק מעניין. לחזית מתווספות יחידות תאורה עם נורות לד המשנות את דמות הכריש המאיים לחיית מחמד מגודלת וחביבה. הפגוש הקדמי משתלב היטב בחזית ומתמזג לכנפיים הקדמיות. גם העיצוב בצדי המרכב ממשיך את הקו החזק, עם חיפויי גלגלים בולטים כדי לקלוט את החישוקים הגדולים (במידה "17 עד "20). בסך הכל, ה-300 היא מכונית עם עיצוב אמריקני ברור, הגם שפחות קיצונית וייחודית מקודמתה.
אך אם העיצוב החיצוני לא ממש מרשים או מפתיע, הכניסה לתא הנוסעים משאירה רושם הפוך. אין בין תא זה לאלו שבמכוניות קודמות של קרייזלר דבר וחצי דבר משותף. כדאי אולי להתחיל עם לוח המחוונים: זהו לוח מעוצב היטב, נוח לשימוש, בעל ממדים קטנים לעומק ולגובה וכמעט ניצב לרצפת הרכב. תכנון זה גורם לתחושה מאוד מרווחת בתא, המודגשת במיוחד בגרסת גג הזכוכית. המחוונים גם הם מעוצבים בהידור, עם תאורה בצבעים משתנים. בולטים במיוחד פתחי האוורור הגדולים מהרגיל. מסך מגע מרכזי, גדול ונוח מאוד לשימוש, שולט על מערכות השמע, ניווט, טלפון וגם על מערכות מידע שיהיו חסרות שימוש בישראל.
ההגה ברכב ההדגמה היה דו-גווני, עם תערובת אלגנטית של עור ועץ, ושליטה במערכות השונות. עד כה, הכול טוב מאוד. מחזיקי כוסות שניתנים לחימום או קירור (לא על ידי שימוש במזגן האוויר אלא על ידי מחליפי חום יעודיים) הם אופציה אמריקנית ייחודית וברוכה. כשמגיעים לאיכות החומרים והגימור, הציון אף עולה. התפרים הכפולים בריפוד העור (שיגיע בגרסה המיובאת), המגע הרך בכל מקום אליו היד מגיעה, הכול ברמה גבוהה אפילו בסטנדרטים אירופים. אין ספק שתא הנוסעים מציג את השיפור הגדול ביותר שעבר על קרייזלר.
צילום: מנהל
ויוה אמריקה
קרייזלר 300 היא מכונית גדולת ממדים, ומנועיה בהתאם. גרסת הכניסה היא מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר עם תזמון שסתומים משתנה, שמספק 292 כ"ס – הספק שעד לא מזמן היה נחשב ספורטיבי גם באירופה. בקרייזלר מבטיחים שהוא גם חסכוני ממנוע ה-3.5 ליטר המוחלף. מנוע שני במבחר, V8 בנפח 5.7 ליטר, מיועד בעיקר לאמריקנים חובבי נפח. לטובת החסכון הוא מציע "נפח משתנה" – אפשרות לעבוד רק על ארבעה צילינדרים בשיוט. שני המנועים משודכים לתיבת חמישה הילוכים אוטומטית, אף היא מבית מרצדס, הניתנת לתפעול ידני. ובקרוב מתוכננת תיבת שמונה הילוכים חדשה מבית ZF (שתוצע בדגם ה-5.7).
ראשונה נכנסנו למכונית עם מנוע הבסיס, שצוידה בהתנעה בכפתור ללא מפתח. נחמד. לחיצה על הדוושה גילתה תאוצה שלא מפילה מהרגליים, אך המכונית אינה עצלה. התחלת הנהיגה לקחה אותנו דרך כבישים מהירים, שם נהננו מרכות ונוחות טובות מהמקובל באירופה, ולשמחתנו בלי תחושת ה"אוניה" של האמריקניות מהעבר. ה-300 פשוט נוחה, סופגת מהמורות בצייתנות ומרסנת אותן כהלכה. היא גם נעה בשקט מופתי, המציג איכות בידוד והרכבה טובים ביותר. למנוע ה"קטן", יש די כוח להאיץ את המכונית בנינוחות רבה.
ומה עם כבישים מפותלים? כאן ה-300 לא הזמינה נהיגה מהירה או "ספורטיבית", עם שפע זוויות גלגול. לא שאי אפשר לנהוג בה מהר, רק שאין לכך תגמול בהנאה.
צילום: מנהל
המכונית השנייה אליה נכנסנו הייתה 300C כפולת הנעה – אחורית בבסיסה עם שילוב הגלגלים הקדמיים לפי הצורך. כדי לטפל בהספק הגבוה יותר (363 כ"ס), הוקשחו מתלי המכונית ומוט פיתול עבה יותר הורכב מאחור. ריסון המרכב השתפר והמעבר מכבישי הרים לכבישי מדבר שוממים עודדו להעלות את המהירות. אהבתי את המנוע הגדול – יש בו מומנט, כוח ושמחת חיים, הוא לא נשמע מתאמץ אף פעם והוא משנע אות המכונית בקלות למהירויות גבוהות. גם הבלמים תפקדו היטב.
האם העבר מוליך לעתיד?
אין לי ספק שהשיפור באיכות הייצור, ובעיקר בתא הנוסעים, הוא מהלך נכון ומבשר טובות. עם זאת, המכונית קצת גדולה על אירופה, שם היא תשווק תחת השם
לנצ'יה תמא. יהיה מעניין לראות איך יקבלו אותה האירופים כאיטלקית מהמניין.
ובארץ? ה-300 תגיע עם מנוע ה-3.6 ליטר, ותג מחיר של כ-300,000 שקל, כולל ריפודי עור ואבזור עשיר. במחיר זה התחרות העיקרית שלה תהיה עם ביואיק לה-קרוס ואולי גם קדילאק CTS. זה לא שוק גדול במיוחד, אבל היא ראויה לנעוץ בו יתד
