בשבועיים האחרונים מתחה אותנו סדנת איטלדיזיין-ג'וג'ארו (איזה מעצבן השם החדש הזה...) עם טיזרים מכסי-טפחיים למכונית התצוגה שהכינה לז'נבה. עכשיו הוחלט סוף-סוף לחשוף את המכונית במלואה, והתגובה הראשונה היא שיש לנו עסק עם משהו משנות ה-60'. יש לכך סיבה טובה: הקווואראנטה שואבת השראה, במוצהר, מהקונספט ביזאריני מאנטה מ... 1968. יש לכך סיבה טובה: אותה מאנטה היתה פרוייקט-העיצוב הראשון של ג'ורג'טו ג'וגארו הצעיר, ושל סדנת איטלדיזיין הטריה שלו. זו גם הסיבה לבחירה בשם קוואראנטה, 'ארבעים' באיטלקית. בז'נבה חוגגת איטלדיזיין-ג'וג'ארו יובל 40, ולציון האירוע השקיעה במכונית-הקונספט שלה מעל ומעבר לסתם עיצוב. בלב המכונית שוכנת יחידת הנעה היברידית שהגיעה מטויוטה, המשך שיתוף הפעולה שהחל לפני 4 שנים עם מכונית הקונספט ההיברידית וולטה. כך שהקוואראנטה מקבלת את יחידת Hybrid Synergy Drive שקיימת בלקסוס RX400h, עם מנוע V6 בנזין בנפח 2.2 ל' ושני מנועים חשמליים, אחד לגלגלים הקדמיים ואחד לאחוריים. במלים אחרות, מדובר בהנעה אפשרית לכל ארבעת הגלגלים כאשר המערכת עוברת אוטומטית מהנעה אחורית להנעה כפולה לפי הצורך. לפי הנתונים הרשמיים יכולה הקוואראנטה להגיע לטווח נסיעה מרשים של כ-1,000 ק"מ עם מצברים בטעינה מלאה ובסיוע מיכל דלק של 60 ל'. צריכת הדלק הממוצעת המוצהרת היא 14.1 ק"מ/ל'. פנלים סולריים בגג ובקדמת המכונית מסייעים לטעינת האלמנט החשמלי של מערכת ההנעה. כל העסק, אגב, קומפקטי למדי – בסיסי גלגלים 2.62 מ', אורך 4.45 מ' – ובכל זאת יש מקום ליחידת ההנעה במרכז המכונית (כולל המצברים, הממוקמים בין המנוע לתא הנוסעים), והמשקל נותר קל יחסית, 1,400 ק"ג בלבד. שימוש במונוקוק עשוי קרבון יחד עם רכיבי אלומיניום ופלדה הוא שמאפשר זאת (נתון התאוצה המוצהר ל-100 קמ"ש הוא 4.05 שניות כאשר המהירות המירבית מוגבלת ל-250 קמ"ש). הפטנטים לא נגמרים במערכת ההנעה. המיתלים בעלי תצורה הדומה למכוניות פורמולה 1, עם בולמי זעזועים מרכזיים המופעלים באמצעות מערכת מוטות, והם בעלי גובה משתנה בשני מצבים: 'ספורט' ו'גבוה'. במצב הגבוה, מרווח הגחון לא היה מבייש כמה וכמה רכבי-פנאי: 23 ס"מ. תא הנוסעים ממשיך לקבל השראה מהמאנטה, עם מושב נהג מרכזי ושני מושבים נוספים משני העברים וקצת מאחור – כמו, אגב, במקלארן F1, אם כי ג'וגארו עשה זאת קודם. מאחורי מושב הנהג יש מושב "1+" לילד, בעת הצורך. למרות שמדובר ברכב הנעה כפולה הרצפה שטוחה לגמרי, ללא תעלה מרכזית לגל-הינע – בזכות השימוש בהנעה חשמלית לגלגלים הקדמיים, כמובן. דבר זה אפשר לבחור במיקום המרכזי עבור מושב הנהג. עיצוב הפנים עתידני כצפוי עם הגה רב-תכליתי שעליו או לידו מרוכזות כל פונקציות השליטה במכונית. המתרחש בצידי המכונית ומאחוריה מוצג לנהג בסיוע מצלמות חיצוניות, ויש צג יעודי המציג תצוגת קרני X – רנטגןו?! – לנהיגת לילה. המממ, נשמע קצת חשוד, לא?