אזור לוס אנג'לס נחשב לאחד ממרכזי עיצוב הרכב הגדולים בעולם, אם לא הגדול שבהם. מרוכזים בו לא פחות מ-15 מרכזי עיצוב של יצרני רכב מכל העולם, וזה בנוסף לאחד מבתי הספר הנודעים והנחשבים ביותר בתחום. לכן לא פלא שתערוכת לוס-אנג'לס כוללת אלמנט משמעותי של עיצוב, ומארחת תחרות עיצוב שנתית זו השנה הרביעית. השנה נושא תחרות העיצוב הוא ^רובוקאר 2057^ – המעצבים נשלחו לנצל טכנולוגיות עתידיות כדי לנסות ולפתור את הבעיות המטרידות היום את עולם התחבורה – זיהום אוויר, צפיפות בערים, כבישים פקוקים ועוד. כמו שניתן לצפות מעיצובים החופשיים מאילוצים מסחריים וטכנולוגיים, התוצאות נעות בין מרהיבות למזעזעות. ה^אנט^ (נמלה) של GM שואב את ההשראה שלו מהנמלה, וינצל את הדור הבא של מערכת ה-OnStar לתאום טוב יותר בין כלי הרכב השונים על הכביש. בנוסף, הוא יכול לשנות את צורתו כדי להתאים טוב יותר לצרכי הבעלים – מוטיב חוזר בתחרות. את התנועה מספקים שלושה גלגלים בפינות הרכב, היכולים להסתובב לכל עבר כדי לאפשר לרכב לנוע בכל כיוון שתרצו. ה-^אחד בחזקת ארבע^ של הונדה הוא רכב סולארי היברידי המנצל מיקרו-הנדסה כדי להיות מסוגל לשנות צורה לאחד מארבעה כלי רכב שונים המתאימים למשימות שונות. המאזדה מוטונארי שואב את שמו מלוחם יפני נודע מההיסטוריה, אבל מלבד תואר ^הדבר המכוער ביותר על גלגלים שיצא לי לראות כבר הרבה זמן^ הוא מציג גם מערכת שליטה עתידנית המורכבת מחליפה עתירת חיישנים, כך שהנהג יכול לשלוט ברכב כאילו היה גופו שלו. הסילבר פלו של מרצדס מורכב מרכיבי מתכת זעירים המעוצבים בעזרת שדות מגנטיים. המשמעות המעשית היא שכאשר הרכב לא בשימוש, ניתן לכווץ אותו לממדים זעירים – שימושי מאוד בערים מחוסרות חניה. הניסאן oneone אמור להיות שילוב בין רכב לחיית מחמד, ולהיות מסוגל לא רק לנסוע לסופר, אלא גם לעשות את הקניות עבורכם. הוא מתנייד בעזרת ^שרירים^ מלאכותיים ברגליו, המאפשרים לו לנו בצורה המזכירה גלישה על גלגיליות. בנוסף, הוא מסוגל להזדקף בעיר לטובת ראות משופרת, או להשכב בכביש המהיר לטובת מהירות ויציבות. להמשך הידיעה