בהיעדרו של ראלי חרמון-אילת שכבר כמעט הפך למסורת בשנים האחרונות, נוצר השנה ואקום שאותו דאג למלא במהירות נועם היימן, עם ראלי גולן-אילת. תוך זמן קצר ביותר הצליח נועם להקים הפקה מרשימה ומרובת משתתפים. חרף התחזית לחום כבד ביותר בכל חלקי הארץ (והמשתתפים אכן ביקרו כמעט בכל קצותיה בדרכם מהצפון לדרום) התייצבו כ- 80 צוותים לנקודת הזינוק בתל-פאחר בבוקר יום שישי. לאחר בעיות לוגיסטיות בהטענת נקודות הציון זינקו המשתתפים עם שחר בהפרשים של כדקה עד שתיים.
המסלול יצא כאמור מצפון רמת הגולן, למרגלות תל-פאחר, ומשם חצה לאורכה את הרמה ממנה ירדו המשתתפים לתל-קציר דרומית למבוא חמה. אחרי קטע קישור מינהלתי קצר המשיכו המשתתפים מערבה דרך רמת כוכב ויער מגידו לכיוון צומת משמר הגבול. משם ^דילגו^ דרך כביש 6 לתל-צפית, נקודת הזינוק לסטייג' המיוחד הבא. המסלול המשיך מתל-צפית דרומה דרך לכיש ליער יתיר, משם למישור ערד ולהר קומות. קטע מנהלתי בנחל עזגד הוביל סמוך לצומת הערבה ולנקודת הזינוק הבא בנאות הכיכר. שם זינקו המשתתפים (שכבר היו מותשים למדי בשלב זה) לסטייג' האחרון מנאות הכיכר לאורך כביש הערבה עד לנחל רודד, סמוך לקיבוץ איילות, דרך ציר הפטרולים וציר הנפט.
חברת פוינטר, שנתנה חסות לאירוע, הצמידה משדרים לכל כלי הרכב ובאמצעותם ניתן היה לעקוב בזמן-אמת דרך האינטרנט אחר מיקומם המדויק של המשתתפים באירוע. בהחלט תוספת מבורכת. נוסף על כך, לווה האירוע על ידי מסוק שהוסיף סיקור ואמצעי שליטה בזמן-אמת.
כפי שניתן לראות, המסלול ברובו עובר באזורים מוכרים יחסית. במהלך המסלול המשתתפים היו צריכים לעקוב אחרי נקודות הציון השונות, כאשר באופן טבעי לאירוע כזה הניווט בדרך-כלל היה יחסית פשוט, למעט מספר אזורים שהציבו מכשלה מתוכננת מראש, כגון הניווט ביער יתיר. אולם אין מה להשוות אירוע ^רגיל^ של כ- 200 ק^מ לאירוע כזה שאורכו כ- 600 ק^מ והוא כולל מגוון תנאי שטח, חום אימים ובעיקר בעיות לוגיסטיות לא פשוטות.
המשתתפים באירוע היו מורכבים הן ממשתתפים ^תחרותיים^ בקטגוריות המוכרות, והן מקטגוריית Raid שמשתתפיה כיסו רק את חלקו השני של המסלול, וכללו גם קבוצת אופנועים וטרקטורונים מודרכת. ראוי לציין את חברת ^עופר-אבניר^, יבואנית אופנועי סוזוקי וטרקטורוני Can-Am וקימקו, שהתגייסה בצורה נרחבת לתמיכה בקבוצות באירוע –רוכבי אופנועים, צוותי טרקטורונים וכן תמיכה בקבוצה המודרכת של קטגוריית ה- Raid. נקווה שזו רק ההתחלה וכי יבואנים נוספים יצטרפו ויעמידו קבוצות מירוצים עם תמיכה רשמית.
כצפוי, ^קרב הענקים^ העיקרי התמקד בעידו כהן ואביב ספקטור למול רז היימן והלל סגל. הללו זינקו בשעה 5:38 בבוקר בהפרש של כשתי דקות מתל-פאחר, ולאחר 7 שעות וכמעט 400 ק^מ עדיין צילמנו אותם במעלה קומות בהפרש של כמאה מטרים זה מזה! שני הצוותים עקפו זה את זה כאשר כל פעם צוות זה או אחר מתעכב בשל בעיות טכניות או ניווט – אם זה בעיות בלמים, ציריה שבורה או הינע כפול שהתקלקל בסטייג' השני לעדו (והתיקון כמעט גרם לו לאחר לזינוק לסטייג' השלישי) או טורבו קלוקל אצל רז. ביער יתיר שוב עקף רז את עדו אולם בסופו של דבר עקיפה ^התאבדותית^ של עדו על רז, על צלע הר קומות ממש למול עינינו, העבירה את ההובלה לידיו של עדו. המאמץ של רז (וכנראה גם ^רגל ימין כבדה^ למדי) הותיר את אותותיו במנוע נטול הטורבו שסבל קשות ממזג האוויר החם, ומעט לאחר העקיפה בהר קומות החזיר אטם ראש המנוע את נשמתו לבורא ובזה תם האירוע מבחינתם של רז והלל, בעוד שעדו – שעודכן על כך באמצעות צוותי הסיוע ובחסות נתוני זמן האמת של ^פוינטר^ באינטרנט – יכול היה להמשיך בשיוט עד לקו הסיום. פרישתו של רז העניקה לשי שמעוני וגדעון בן-שמואל את המקום השני, חרף עיכוב סמוך לתחילת האירוע, ורכב הבאגי כפול ההנעה של ^תלבר^ – אלון שחף ואורי יעקובוביץ' – זכה במקום השלישי בקטגוריית הג'יפים הבכירה T1 4X4.
בשנה שעברה, בראלי ^חרמון-אילת^ הופיע רוכב אופנוע אלמוני למדי בתחום הראלי (אם כי מוכר היטב בתחרויות האופנועים באנדורו ומוטוקורס) בשם יוני לוי, וזו לו הפעם הראשונה בתחרות ראלי, וגרף את הניצחון בצורה מוחצת. השנה שוב התייצב יוני לאירוע ומיד החלו ספקולציות האם יכול אופנוע סטנדרטי יחסית על המפלצות המשופרות עתירות ההספק מבית עדו והלל, כמו גם בתחרות עם הטרקטורונים המקצועיים גדולי הנפח. מאבקים אלו של אופנוע ברכב ראלי מוכרים היטב מאירועי הדקאר או הבאחה בחו^ל, שם ישנה תחרות חזקה למדי בין שתי הקטגוריות, שתיהן בדרך-כלל תחת חסות רשמית של היצרנים. היינו שמחים לספר לכם כי גם הפעם היו מאבקים דומים אולם פשוט אין מה לספר... יוני לוי שזינק ראשון הוביל ללא כל עוררין את האירוע מתחילתו עד סופו תוך שהוא גורף את תואר הקטגוריה ותואר ^אלוף האלופים^ של המנצח הכללי בתחרות בצורה משכנעת ומקצועית, וזאת חרף סטייג' כמעט שלם על צמיג שאיבד את קוביותיו וחרף נחיתות טכנית של האופנוע המוגבל במהירותו הסופית ביחס לאופנועים המתחרים וביחס לרכבים המקצועיים. הבחור הצעיר מבורך בכישרון נדיר, מקצוענות וצניעות ואנו מאחלים לו בהצלחה בזמן שהוא אוסף חסויות לקראת מרוץ בינלאומי (מרוץ ששת הימים) בצ'ילה באוקטובר.
אם נצחונו של יוני לוי כבר לא היה הפתעה למרות חוסר ניסיונו באירועים כאלו, הרי שהמקום השני (בקטגוריה ובכללי) של זיו כרמי, בן-זוגו לקבוצת ^סוזוקי עופר-אבניר^ שזה לו אירוע הראלי הראשון בו השתתף, הותיר בצורה משכנעת את הניצחון בידי האופנוענים.
בקטגוריה המקצועית ג'יפים T2 הובילו עד לסיום אלון אסולין ואייל עובדיה (אוטוויק), שבאמצעות נהיגה זהירה ומחושבת הצליחו להימנע מטעויות, מתקרים ומתקלות טכניות. מאחוריהם התמודדו בקרב צמוד צוות ^מוטורוני^ של גל שחם וארנון הלחמי וצוות ^טלפארמה^ של ניצן שקל ואורי גרוס, על המקום השני, עד שהאחרונים הצליחו לפתוח פער ולזכות במדרגה השניה על הפודיום. גם בקטגוריה הג'יפים B ניצח צוות אוטוויק – הפעם הצוות של איציק אסולין וצביקה יעקבי, ואחריהם צוות שירותי רכב אלקנה (ערן גנה ואריה סבן, שזו להם הפעם הראשונה באירוע כזה) ובמקום השלישי בקטגוריה צוות ^הילוך שישי^ של רון גל וגיא גוטליב.
איך ניתן לתאר חוויות מאירוע כה ארוך ומפרך? המשתתפים נוטפי הזיעה נאלצו להתמודד עם שלל תקלות טכניות. אם זה צוות ^דרך הים^ של ניר בן-ארי וגלעד מוזס שהתמודדו עם בעיות הצתה, צוות ^מוטורוני^ של גל שחם וארנון הלחמי להם נשבר דיסק בלימה אחורי, ארז אברמוב שהתמודד עם משאבת דלק תקולה, מגוון צוותים שאיבדו את יכולת ההנעה הכפולה ונאלצו להמשיך עם 2X4 בלבד, מגוון בעיות חשמל (כתוצאה מהחום?), חישובי דלק ותזמוני תדלוקים שהפכו לבעייתיים בחום, רוכב אופנוע שהתנגש בצבי בגולן ועוד. אולם הסיפור האמיתי היה החום הכבד. מד הטמפרטורה שלנו הראה 46 מעלות באזור הנגב, ובנאות הכיכר ארז אברמוב מדד 61 מעלות בפתח המילוי של הדלק! רוב הרכבים המקצועיים והחצי-מקצועיים היו ללא מזגן, וחלק מהמשתתפים היו על סף מכת חום של ממש. אורכו של המסלול והעובדה שהתפרס לכל אורכה של הארץ (בניגוד למסלולים מעגליים באירועים המקומיים) הקשה ביותר על עבודת צוותי הסיוע הלוגיסטי שהיו צריכים לדלג מנקודה לנקודה במהירות, ולאור הקשיים הטכניים עבודת סיוע טובה שנעשתה לא אחת בידי חברים ובני משפחה הייתה מפתח להצלחת המשתתפים.
למרות החום, כל המשתתפים נהנו עד מאוד ושיבחו את הארגון והמסלול. נועם מצהיר כי בכוונתו להמשיך באירוע דומה גם בשנה הבאה, ולנו לא נותר אלא לתהות האם השוק המקומי יצליח להחזיק שני אירועים כאלו בשנה אחת.
תודה לאורי ויסטלר שסייע בהכנת הכתבה, ולניסאן ישראל שהעמידו לרשותנו רכב מסוג ניסאן פאת'פיינדר שעזר רבות בסיקור.
תוצאות:
ג'יפים T1 4X4
1 עידו כהן אביב ספקטור IDO GOODYEAR RACING TEAM
2 שי שמעוני גדעון בן שמואל גתוס / כל גדר
3 אלון שחף אורי יעקובוביץ תלבר מוצרי פופ
באגים T1 2X4
1 יואב בשביץ דודי פרץ עידן הגז
2 גילי הכהן תום רותם Tomcar racing team
3 ארז אברמוב ניר שיפמן ארז ריידר
ג'יפים T2
1 אלון אסולין אייל עובדיה אוטוויק
2 ניצן שקל אורי גרוס טלפארמה
3 גל שחם ארנון הלחמי מוטורוני / דרך הים
ג'יפים B
1 איציק אסולין צביקה יעקובי אוטוויק
2 ערן גנה אריה סבן שרותי רכב אלקנה
3 רון גל גיא גוטליב הילוך שישי
אופנועים מקצועי
1 יוני לוי סוזוקי
2 זיו כרמי סוזוקי
3 ערן וולנברג ד.ל.ב., O.R, שחר אופנועים, משלין, דרך הכושר, אמרל בע^מ
אופנועים מתחילים
1 מוטי אלדר הרכבת מטוסים
2 צליל וונדרהורן ארזים הידראוליקה
3 צביקה כהן הונדה, אופנועית
טרקטורונים A
1 יובל שרון אבנוע, רוטשילד אופנועים, המיבדקה, פארק ניצנים
2 מאיר יעקב טריפ טרקטורונים
3 אלי אוחיון קן-אם / עופר אבניר
ג'יפים RAID
1 איתן אזולאי + אייל בריימוק דובדבן 1
2 יונתן וישליצקי + בן לאוטרבך
3 אהרון בואנוס + דדי אזולאי דובדבן 2
טרקטורונים RAID
1 דדי שפרונץ דובדבן 1
2 קובי רוזמרין
3 אורן סבן + דובי בן אברהם דובדבן 2
