5.8 מיליארד דולר. זהו שיעור ההפסד המפחיד של פורד ברבעון השלישי של 2006 – והנהלת הקונצרן הודיעה כי ברבעון הרביעי לא צפויים העניינים להשתפר. בתקופה המקבילה בשנה שעברה הפסידה פורד ^רק^ 284 מיליון דולר. חלק הארי מן ההפסד, 4.6 מיליארד דולר, נזקף ל^פריטים מיוחדים^ – ירידת ערך נכסים של פורד, והוצאות הנובעות מהליכי הקיצוץ וההתייעלות של החברה. אבל גם כך נותר הפסד תפעולי של 1.2 מיליארד דולר, לעומת הפסד תפעולי של פחות מ-200 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2005. סך הכנסות הקונצרן עמד על 36.7 מיליארד דולר, ירידה של 4.1 מיליארד לעומת אשתקד. ואם לא די בכך, הנהלת פורד כבר הודיעה כי אינה מצפה לתוצאות טובות יותר ברבעון הרביעי – ובימים הקרובים עתידה היריבה ג'נרל-מוטורס לפרסם את תוצאותיה העסקיות לרבעון השלישי, וצפויה לדווח על רווח של כחצי מיליארד דולר. פיטר מוריסי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מרילנד ובעל טור מוערך ונפוץ במספר רב של כלי תקשורת בארה^ב, טוען כי הבעיה המרכזית היא סירובו של ביל פורד, יו^ר הקונצרן, להכיר בבעיות-היסוד של החברה: פורד פשוט איננה מסוגלת להתמודד מול מתחרותיה בשוק בשל הסכמי העבודה עם איגוד פועלי הרכב האמריקני. לטענתו, GM – למרות שהתחילה מעמדת-מוצא גרועה כמו של פורד במשבר הנוכחי (הנובע בין היתר מעליית מחירי הדלק בארה^ב שפגעה קשות בסגמנטי-היסוד של היצרנים האמריקנים, רכבי-פנאי וטנדרים גדולים) – הגיבה מהר יותר ובצורה יעילה יותר. מוריסי מוסיף וטוען כי משפחת פורד צריכה לשחרר את אחיזתה בקונצרן, שכיום פשוט אינו מסוגל להתמודד מול ענקיות-התעשייה על בסיס שווה.