לפני תחילת ראלי יפן, שהסתיים אתמול, אמר סבסטיאן לואב כי השיא יכול לחכות. ^יום אחד זה יגיע^, הצטנע נהג הראלי הטוב בעולם, ^אבל מה שחשוב כרגע זו האליפות^. משפט דיפלומטי זה אולי היה מאוד במקום, אך יש להניח כי כל מי ששמע אותו ידע ששום דבר לא ימנע מהאלוף הצרפתי להשקיע את כל כולו בניצחון בארץ השמש העולה. לפניו ניצחו ביפן, שנוספה לסיבוב הראלי העולמי רק לפני שנתיים, פטר סולברג (2004) ומרקוס גרונהולם (2005), כך שסבסטיאן היה חייב לעצמו לסמן V גם על הניצחון הזה. עם זאת, יש לציין כי זו בהחלט לא הסיבה המשמעותית ביותר לחשיבותו של הניצחון היפני. סיבה זו קשורה לנהג אחר אשר פרש לפני כשנתיים ממרוצי הראלי העולמי כשעל מדפו 26 גביעים נוצצים. קרלוס סיינז הספרדי היה עד אתמול הנהג המצליח ביותר באליפות העולם בראלי – וכעת מתהדר בתואר זה צרפתי צעיר שמתחרה בקטגוריה הבכירה רק כחמש שנים. סבסטיאן לואב הרוויח ביושר את הגביע ה-27 שלו, בקרב מותח מאין כמוהו מול יריבו הגדול גרונהולם. בסופו של דבר, הכל התמצה ל-5.6 שניות. זה היה הזמן שהפריד בין לואב לגרונהולם לאחר יותר משלוש שעות ועשרים דקות של נהיגה תחרותית שנמתחו לאורך שלושה ימים ו-345 קילומטרים של דרכי עפר צפופות ועטופות צמחייה. שני היריבים שלטו בראלי זה ללא עוררין, כשהם מנצחים בכל אחד מ-26 הסטייג'ים (ונותנים להירבונן לנצח את הסופר ספיישל סטייג' האחרון). גרונהולם פרץ קדימה וסיים את היום הראשון עשר שניות לפני לואב. עד הקטע ה-14 שהתקיים ביום השני הפער הצטמצם ל-6 שניות בלבד, אך אז איבד גרונהולם שליטה והסתבסב, כשהוא מפסיד יותר מעשרים שניות ליריבו בקסארה. טעות קטנה זו סימנה את המהפך שהוביל לתוצאה הסופית, אם כי ייאמר לזכותו של גרונהולם שהוא לא נכנע עד הסטייג' האחרון, וכאמור צימצם את הפער ל-5.6 שניות בלבד. זעירותו של הפרש זמנים זה מקבלת משנה תוקף כשמביטים על המשך הטבלה. במקום השלישי על הפודיום, כמעט שלוש דקות אחרי גרונהולם, התייצב מיקו הירבונן. נהגה השני של פורד כבר התרגל השנה להתמקם במדרגה זו ועשה זאת גם הפעם ללא לחץ כלל. ביפן, כמו בראלי פינלנד שהתקיים לא מכבר, מעטים היו סיכוייו להתקדם בטבלה לאורך הראלי, אך אף נהג אחר לא איים עליו מאחור. הפעם ההפרש היה גדול במיוחד: במקום הרביעי וכשלוש דקות אחרי הירבונן, ניצב נהגה המשני של סובארו, כריס אטקינסון. הוא התלונן בתחילת הראלי על בעיות בבלמים, ואף קיבל בזכותם זמן עונשין עקב איחור ביציאה מאזור הטיפולים, אך סיים את הראלי הביתי של קבוצתו כנהגה הראשון בטבלה. אחריו התמקם מנפרד סטוהל בפיז'ו 307 ומאחוריו סובארו נוספת, נהוגה בידי טושי אראי. היפני הזה התחרה במשך שנים בקטגוריה נמוכה יותר, וכעת קיבל תמיכה מסובארו ועלה לקטגוריה הבכירה. הוא התלונן על בעיות קלות לאורך הראלי וגם נתקל פעם אחת בצמחייה הצפופה, אך סיים שישי ולפני פטר סולברג, נהגה הראשי של סובארו. סולברג סבל מבעיות בלמים לאורך הראלי ונפל מהמאבק על הפודיום, אך המשיך להיאבק וסיים במקום השביעי. סגר את הטבלה נהג יפני מהקטגוריה הנמוכה, כ-11 דקות אחרי סולברג – עוד הוכחה לרמת הקושי שהציב הראלי הזה השנה. לסיום, פינת התאונה המוזרה של הראלי שייכת הפעם לדניאל סורדו. הוא דווקא נשאר על השביל וסיים שביעי לפני סולברג, אך תאונה בסטייג' הלפני אחרון של לואי פרז קומפנק, נהגה השני של קבוצת OMV, הובילה בסופו של דבר להדחתו של הספרדי הצעיר מהראלי. סורדו הגיע ראשון למכוניתו של קומפנק ועצר לעזור (ולהזיז את הפיז'ו ההרוסה מהדרך), מה שעיכב אותו ביותר מדקה והוריד אותו מהמקום השישי. לאחר הראלי הוא התלונן כי עליו לקבל פיצוי על הזמן האבוד, וכך נאלצו המארגנים לבדוק את מצלמות הפנים של מכוניתו בכדי לוודא בדיוק כמה זמן הוא איבד. מה שהם גילו ממש לא מצא חן בעיניהם: במהרו לסיים את הראלי לא חגר סורדו את הרתמה שלו כראוי כשחזר למכונית, ולא נותר למארגנים אלא לפסול אותו באופן מיידי מהתחרות. דירוג ראלי יפן: 1. סבסטיאן לואב (קרונוס-סיטרואן) –3:22:20.4 (10 נק') 2. מרקוס גרונהולם (פורד) –:5.6+ (8 נק') 3. מיקו הירבונן (פורד) – 2:46.5+ (6 נק') 4. כריס אטקינסון (סובארו) – 6:07.8+ (5 נק') 5. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו) – 7:10.7+ (4 נק') 6. טושי אראי (סובארו) – 9:05.1+ (3 נק') 7. פטר סולברג (סובארו) – 11:43.7+ (2 נק') 8. פומיו נוטהארה (מיצובישי פרטית) – 22:57.4+ (1 נק') דירוג נהגים אחרי 11 מרוצים: 1. סבסטיאן לואב (קרונוס-סיטרואן) – 102 נק' 2. מרקוס גרונהולם (פורד) – 69 נק' 3. דניאל סורדו (קסארה פרטית) – 41 נק' 4. מיקו הירבונן (פורד) – 33 נק' 5. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו) – 28 נק' 6. פטר סולברג (סובארו) – 22 נק' דירוג קבוצות אחרי 11 מרוצים: 1. קרונוס-סיטרואן - 132 נק' 2. פורד - 121 נק' 3. סובארו - 72 נק' 4. OMV פיז'ו - 50 נק' 5. סטובארט VK פורד – 27 נק' 6. רד-בול סקודה – 20 נק'