הסיפור לפניכם נשמע דמיוני, אך לאור הנפשות הפועלות אכן מדובר במציאות – שבאמת עולה על כל דמיון. באוגוסט הקרוב, במפגש המכוניות הקלסיות האולטרא-יוקרתי בפבל-ביץ' שבקליפורניה, תוצג פרארי מיוחדת במינה. המכונית משתמשת בבסיס מכני של אנזו, אך עם מרכב חדש לגמרי שפותח בידי פינינפארינה.
ולא, אין זו מכונית קונספט או אבטיפוס. היא תהיה שלמה, מתפקדת ונוסעעת, ותהיה חוקית לחלוטין בארה^ב ובאירופה. בדרך כלל מכוניות מסוג זה נבנות ביוזמת הסדנה, או ביוזמת היצרן עצמו – וכך גם דווח הסיפור במספר אמצעי-תקשורת בשבוע האחרון. אבל זה פשוט לא נכון. ה-P4/5, כפי שהיא מכונה (לפחות בשלב זה), הוזמנה אצל פינינפרינה על ידי אדם פרטי (!), שהוא גם בעל הזכויות הבלעדיות לעיצוב ומתכוון להחזיק במכונית ולהשתמש בה. מן הסתם לא שימוש אינטנסיבי, שכן – איך לומר זאת בעדינות – לא חסרים לו אמצעי תחבורה אחרים.
האיש שמאחורי הפרוייקט המפתיע הוא ג'ים גליקנהאוס, אספן פרארי נלהב ומוכר שבבעלותו מספר פרארי נדירות ויקרות-ערך, כולל אנזו נוספת. הרקע למהלך הבלתי-שגרתי (שלא לומר יקר) הוא חוסר שביעות רצונו מעיצוב האנזו מצד אחד, והערצתו לדגם מיתולוגי של פרארי מצד שני – מכונית המירוץ P4, אשר נבנתה כדי להלחם מול הפורד GT40 ב-1967 על ה-P4 עוד נספר בהזדמנות אחרת, אבל בין כל מכוניות המירוץ של פרארי היא נחשבת לנחשקת ביותר. רק 4 מכוניות כאלה יוצרו; אחת – למעשה שלדת דגם קודם, P3, עם רכיבים מכניים של ה-P4 – נהרסה בתאונת-מסלול, ושלוש האחרות שוכנות בבטחה בידיים אוהבות ואין סיכוי כי יוצעו למכירה. ערכן נאמד ב-10 מיליון דולר לפחות. עקב כך, קיימת מיני-תעשייה של רפליקות P4, שמוצעות במחירים מ-50,000 ועד מאות אלפי דולרים.
ידידנו ג'ים רכש בזמנו שלדה של מה שחשב אז כי היא רפליקה כזו, אך משהחל לקלף ממנה את המרכב התברר לו כי יש בה חלקים מקוריים רבים של פרארי. הנושא נידון לעייפה בפורומי פרארי שונים וגרם לסערה קטנה, שכן ג'ים טוען שמדובר בשלדת אותה P3/4 שנהרסה בתאונה. פרארי טוענים כי זה לא יתכן, וגם על כך עוד יסופר כאן. הנקודה היא שגליקנהאוס החליט, כמו שאומרים, לעשות מעשה. בשנה שעברה איתר בארה^ב אנזו חדשה בודדת שעמדה למכירה, רכש אותה (השמועה מדברת על מחיר אסטרונומי של 800,000 דולר) והעביר אותה מייד לפינינפרינה. שם הוסר ממנה המרכב והחל תהליך עיצוב מחדש, בשותפות מלאה של ג'ים עצמו. התהליך היה ארוך ומורכב שכן על המכונית היתה להיות שמישה לחלוטין, תפורה למידותיו והעדפותיו של גליקנהאוס, ועומדת בכל התקנות (כולל עמידה בריסוק, דבר שנבדק באמצעות הדמיות-מחשב בלבד כמובן). היא נמוכה מהאנזו ב-10 ס^מ, רחבה יותר, בעלת סרחי-עודף קצרים יותר, קלה יותר ויעילה יותר מבחינה אוירודינמית – לאחר שעות רבות במנהרת-הרוח של פינינפרינה. התוצאה הסופית מהווה הומאז' לא רק ל-P4 כי אם גם ל-P5, מכונית-קונספט של פרארי מ-1965 שאת עיצובה מעריץ גליקנהאוס. מכאן גם השם P4/5.
כל המידע הזה נחשף אט-אט על-ידי גליקנהאוס באמצעות פורום Ferrarichat.com, החל מתחילת פברואר האחרון (השרשור המקורי
כאן). זה החל ברמזים בלבד, ונמשך בגילוי הדרגתי של פרטים. מיותר לציין את התגובות של אוהדי פרארי באותו אתר: נכון לעכשיו כולל השרשור מעל 30 עמודים. בשבוע שעבר התפרסם הסיפור ב-Autoweek ו-Auto Express, שני שבועונים השייכים לאותה רשת, יחד עם איורי מחשב לאחר שנטען שם כי כתבי העיתון הורשו באופן אקסקלוסיבי לראות את המכונית^ – מה שכנראה פשוט לא נכון; בשל כך אף נוצר הרושם כי מדובר בתמונות אמיתיות, וזה בודאי לא נכון. בסיפור שדווח לא הוזכר במילה כי מדובר בפרוייקט מטעם אדם פרטי, אלא נאמר כי ^מדובר בנסיון לבדוק את העתיד העיצובי של פרארי^ ושאר תיאורים שגרתיים לגבי מכוניות-קונספט.
גליקנהאוס הסתפק בחיוך וירטואלי כאשר נשאל על-ידי הפראריסטים הגולשים האם יהיה המשך כלשהו לתכנון שלו. את המכונית יראה העולם, כאמור, ב-20 באוגוסט, ועד אז נצטרך להתאזר בסבלנות – ולקנא באדם שיכל להגשים את מאוויו המוטוריים בצורה שכזו.
