הכל הלך (כמעט) לפי התכנון: האודי R10 מס' 2 עם אלן מקניש, דינדו קפלו וטום קריסטנסן נטלה את המקום הראשון במירוץ 12 השעות של סברינג, ובכך רשמה זכייה היסטורית למכונית מונעת-דיזל. הצוות המנצח היה המהיר ביותר בכל שלבי האימונים והדירוג, אך למרות זאת נאלץ לזנק אחרון, מרחבת הטיפולים, בשל החלפה ברגע האחרון של מצנני-הביניים. צוות מס' 1 של אודי היה זה שהוביל בשלבים המוקדמים, אך למכונית מס' 2 נדרשה כחצי שעה בלבד כדי לעקוף את יתר המתחרים בזה אחר זה ולהתקדם עד למקום השני. בתום השעה השניה כבר עלתה מכונית מס' 2 למקום הראשון – ולא שמטה אותו עד לסיום. מכונית מס' 1, בינתיים, איבדה את מערכת הטלמטריה ובשל כך התגלתה בשלב מאוחר מדי בעיית התחממות במנוע; מרקו וורנר שנהג באותו שלב נכנס לרחבת הטיפולים בסוף השעה הרביעית, ואז התברר כי הרדיאטורים סתומים לחלוטין בפסולת צמיגים. הרדיאטורים הוחלפו אך הנהלת הקבוצה החליטה לא לסכן את המנוע, שפעל זמן ממושך בטמפרטורה גבוהה מדי, ומכונית מס' 1 פרשה מהמירוץ למרות שבשבל זה יכלה להמשיך. מכונית 2 לא סבלה מבעיות דומות בסיום 12 השעות חצה טום קריסטנסן את קו הסיום, 3 הקפות לפני המכונית הבאה (לולה מקטגורייה LMP2, שהצליחה להקדים את צמד הפורשה RS ספיידר הפייבוריטיות). קריסטנסן גם שבר את שיא המסלול תוך שהוא משפר את השיא שלו-עצמו מ-2002. נצחונו של קריסטנסן הווה שיא נוסף – זו הזכיה הרביעית שלו בסברינג, יותר מכל נהג אחר אי-פעם, ושיא זה מצטרף לשיא שבע הזכיות שלו בלה-מאן. לאור התוצאות בסברינג, יש לקריסטנסן סיכוי מצויין להגדיל את מנין הנצחונות שלו בלה-מאן לשמונה. 24 השעות של לה-מאן הן היעד הבא, והעיקרי, של האודי-דיזל המהירה בעולם. סמנו ביומנים את ה-17-18 ביוני.