הסינגל הארוך שליד קיבוץ בארי יכול היה, מבחינתי, להימשך לנצח. לא קל ולא קשה מדי, לא ארוך ולא קצר מדי והוא משלב זרימה וקצב נעימים עם נוף נאה ושימושי (צל בצוהריים ובריזה אחה^צ) יחד עם תוואי קרקע משתנה ומרתק. התחברתי באופן מושלם לאופניים וזרמנו כיחידה אחת בין האקליפטוסים, נהנים מן הבריזה החמימה, חובקים את תוואי המשעול ומדלגים מעל חריצי מים רוחביים. איזה כיף. הפרופט מחליף את הג'אקיל כאופני ^כלבו^ המסוגלים לתת מענה לרוכב קרוס קאנטרי נמרץ המחפש אתגרים נוספים מעבר לסינגל המהודק. כך מסוגל הפרופט לשנות גיאומטרית שלדה בקלות ויכול להתמודד עם רכיבה אתגרית כמו גם חציית מרחקים גדולים. השלדה החדשה מעובה ומחוזקת בהשוואה לג'אקיל העדין. צינורות אובליים עבי קוטר מתמזגים להד-סט גדול ומסיבי ומתעלים את האנרגיה מהזרוע האחורית, דרך הבולם, לחלק העליון של השלדה. הזרוע האחורית עבה מאוד, עשויה קורה מלבנית ומחוזקת בגשר עליון שאליו מעוגן בולם הזעזועים. רוכבי אופנועים וותיקים יזהו את התצורה מהימאהה 500XT. לבולם שתי נקודות עיגון: אחת לגיאומטרית קרוס קאונטרי והאחרת (בזווית כהה יותר במעלה וחצי) לפרי- רייד. יתרון מבני של הזרוע הוא מיקומה הגבוה יחסית, הרבה מעל לקראנק, המרחיק אותה מסלעים ומפגעי-שביל נפוצים. הבולם (מאניטו סווינגר SPV) מקנה מהלך ארוך ושלושה כיולים שונים לעומס ראשוני, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. גם הלפטי שבחזית מצויד בשסתום SPV המבטיח צמצום הבובינג למינימום. אופני המבחן צוידו במעצורים הידראוליים ג'וסי סאבן מתוצרת אוויד. לצד אפשרויות כוונון רבות מעוטרת המערכת בדיסקי בלם ^מלמלה^ יפהפיים. יתר האבזור הוא ^קנונדייל^ קלאסי. קראנק טרו-וואטיב סטיילו לא מדהים, לצד נאבות שהאחורית בהן ידועה כבעלת אורך חיים קצר יחסית. חישוקי גלגל מאוויק 819 אוחזים צמיגים טיולבס של מאקסיס שמנמנים ברוחב 2.3. הכידון מוגבה ב-25 מ^מ ומתאים לרכיבה אגרסיבית. איכות היצור אצל קנונדייל, כרגיל מדהימה. כל נקודות החיבור של צנרת האלומיניום מוסתרות מתחת לשכבת צבע שחור/מט מדהימה שבתוכה משולבים הכיתובים וסמל ה^פרופט^. ניתוב הכבלים סביר וחלקם עוברים מתחת לצינור המרכזי. גם האביזרים ההיקפיים, הגם שאינם הטובים בנמצא, מספיקים להתחלה. אם הישיבה בג'אקיל הייתה, זקופה יחסית, יוצרת תחושת ^בתוך^, הרי שהפרופט מחזיק את הרוכב גבוה ו^מעל^. הגוף נוטה יותר לפנים, מעביר משקל נוסף לידיים, לכידון ולגלגל הקדמי. התנוחה ה^קרבית^ אף מעודדת לרכב ביתר אגרסיביות. נקודת המוצא של כיול המתלים היא מוצקה יותר מהג'אקיל ולשמחתי מצאתי אותה כמעט מושלמת לאופן בו אני אוהב לכוון את המתלים. נדרשה רק תוספת קטנה של לחץ לקפיץ האוויר מאחור והתאמה של שיכוך הכיווץ. בסוף התהליך האופניים היו מאוזנים להפליא ושילבו נוחות טובה, אחיזה מצוינת, וספיגת חבטות מעולה. ההבדלים בגיאומטרית השלדה יחד עם משקל נוסף לפנים וצמיגים שמנים מקנים לפרונט אחיזה מצוינת כמו גם דיוק רב בשינויי כיוון מהירים הדרושים לרכיבה בין עצים או בסינגל. מול הפרונט המעורפל מעט של הג'אקיל חש הגלגל הקדמי בפרופט כמעט נטוע במקומו וכך נוסך בטחון על כל שביל ובכל מהירות. הבלמים, למרות היותם דקורטיביים למשעי, לא מאוד הרשימו. חסרו מינון מדויק ויותר נשיכה ראשונית. הידיות הקטנות נוחות לתפעול אבל דורשות לחץ רב מדי כדי להפיק בלימה חזקה. מצד שני, מי צריך בלמים עם מתלים כאלו?! השלדה מוצקה מאוד, נטולת גמישות (במובן הטוב) כמעט לגמרי, ומעבירה אנרגיה למתלים המנצלים היטב את מהלכם, מה שמחזק את חשיבות כיולם המדויק למשקל הרוכב ולאופי הרכיבה. תשקיעו קצת בהתחלה ותיהנו הרבה, בכל רכיבה, כי עם חיבור כה מיידי בין רוכב לאופניים אי אפשר שלא ליהנות ולהיזכר מדוע אנחנו בעצם כל-כך אוהבים לדווש. אבל למוצקות הזו יש גם צד אפל. האופניים כבדים יחסית וברכיבות XC ארוכות הם חשים כבדים ומתישים את הרוכב בשל משקלם העצמי וכן בשל ההתנגדות הנוספת לגלגול שיש לצמיגים ברוחב 2.3. מצד שני, אם נתקלתם באיזה ^דרופ^ מזמין או סינגל החומק לו בינות לאקליפטוסים, הפרופט ינבא לכם הנאה מרובה. זו בדיוק הסיבה שבעטיה אהבנו כל-כך את הפרופט. לצד יעילות רבה בחציית מרחקים ארוכים (למרות המשקל) והאבזור העשיר, הפרופט דוחפים את הרוכב להשתובב ולהתפרע, שכן בקטעים טכניים וזיגזגים מהירים - האופניים במיטבם. שילוב של מתלים, אחיזה, זווית היגוי חדה וחלוקת משקל מעולה הופכים את הפרופט לכיף רצוף ולשותף מעולה לרכיבה אתגרית. בנוסף הם בנויים כמו שקנונדייל יודעים לבנות אופניים: בקפידה, עם חומרים איכותיים ורמת גימור פנטסטית. האיכויות עולות בהרבה על התקלות, שיחסית קל וגם לא מאוד יקר לתקן.