שר התחבורה הביא היום בפני וועדת הכלכלה של הכנסת הצעה להוסיף עבירות נוספות לרשימת העבירות המאפשרת החרמת הרכב בו בוצעה העבירה ל-30 יום. העבירות המועמדות לצירוף הן: כניסה למפגש מסילת ברזל כשהמחסום מורד או כשהרכבת מתקרבת; עקיפה בדרך לא פנויה תוך חציית קו הפרדה רצוף, ונהיגה ברכב עם ליקויי בטיחות המסכנים את התנועה. העבירה הראשונה ברשימה לא מפתיעה – נושא מעברי הרכבת חביב מאוד על הממסד בזמן האחרון, החל ממבצעי אכיפה של המשטרה, דרך הצעת חוק לאסור את מי שחוצה מפגש מסילה ברמזור אדום וכלה בהצעה הנוכחית. לנו עדיין קשה להבין למה דווקא העבירה הזו זוכה לכזה יחס מועדף, בעוד סתם מעבר באדום – עבירה שגובה הרבה יותר קורבנות בשנה – זוכה להתעלמות. בעצם לא קשה לנו להבין – נושא תאונות הרכבת זכה ליחס רב בתקשורת, וכל פעולה בנושא זוכה גם היא לחשיפה בתקשורת – וזה תמריץ ידוע לנבחרי הציבור שלנו... העבירה השניה גורמת גם היא להרמת גבה קלה – לא בגלל עצם הסיכון בעבירה, על זה אין ויכוח, אלא עם הגבלת האכיפה לחצית קו לבן בלבד. האם עקיפה בדרך לא פנויה כאשר מסומן קו מקווקוו על הכביש מסוכנת פחות? באותה הזדמנות היינו מציעים לאנשי משרד התחבורה לסקור ולעדכן את סימוני הכבישים בארץ – במקומות רבים הסימונים אינם תואמים את המציאות. העבירה השלישית בעייתית אך ורק מבחינת שיקול הדעת שכוללת ההגדרה – האם נסיעה עם בולם זעזועים הדורש החלפה, דבר שלנהג הרגיל קשה מאוד לאתר בעצמו, נכנסת תחת ההגדרה החדשה? ומה עם נסיעה עם צמיג שדופנו הפנימי נפגע, עוד תקלה קשה לאיתור ושלא נגרמת מרשלנות פושעת? נקווה כי תקנה זו אכן תופעל בשיקול הדעת הנכון. עד אז, אנחנו עדיין מחכים לראות הוכחות לכך ששיטת ההחרמות הזו עושה יותר מאשר להכניס כסף למי שזכה במכרזים להפעלת מגרשי ההחרמה...