שני גיבורים היו אתמול באצטדיון 'סטאד דה פראנס', בסן-דניס ליד פריז. האחד הוא טראוויס פסטרנה, שייצג לבדו את ארה"ב בתחרות האומות (המיועדת עקרונית לשני נהגים), וסחב על גופו את הדגל האמריקני כל הדרך לגמר תוך שהוא מביס כל מי שעמד בדרכו. הוא נכנע רק לקבוצה הפינית שזכתה בתואר, וליתר דיוק להייקי קובאליינן (את מרקוס גרונהולם, ביום פושר מאד, הוא ניצח). פסטרנה הרבגוני – הוא נחשב לרוכב הטוב בעולם בפעלולי פריסטייל, עוד מלפני שהפך במקביל לנהג ראלי מצטיין – זכה בקלות בתואר 'חביב הקהל'. הגיבור השני הוא מטיאס אקסטרום, נהגה השבדי של אודי ב-DTM... אבל לא נקדים את המאוחר. הסבר קצר למי שאינו מכיר את הפורמט: 'מירוץ האלופים', Race of Champions, הוא אירוע פאן שנתי המפגיש נהגים ממגוון הקשת המוטורית. הם מתחרים זה בצד זה בזוגות במכוניות זהות, כאשר כל אחד מהם מקיף את המסלול פעמיים. השנה כלל מגוון המכוניות גרסאות מירוץ של אסטון-מרטין DB9 ופורשה 911 GT3, רנו מגאן טרופי, באגי יעודי עם מנוע אופנוע וסיטרואן קסארה WRC. חוץ מהאחרונה, כולן בעלות הנעה אחורית – והגשם שהרטיב את המסלול שהוקם באצטדיון הפתוח הוסיף כמובן עוד תבלין פיקנטי של אקשן לחגיגה. הנהגים מתחרים ביניהם הן על התואר הקבוצתי, כל קבוצה עם שני נהגים, והן על תואר היחידים. לצורך זה הם חולקו לשתי קבוצות – ראלי ו'מירוץ', הלכה למעשה כל היתר. כל קבוצה התחרתה בתוך עצמה כדי לקבוע את האלוף, ושני המנצחים הופגשו ביניהם לקביעת אלוף-האלופים. בין השלבים השונים זכה הקהל לבידור מוטורי מגוון שכלל נסיעת של מכונית הפורמולה 1 של רנו, R26, על המסלול; הופעת רכבי דראג עם מנועי סילון, שהפיקו להבות ענק וכמויות אדירות של עשן כאשר הופעלו רגעית; פעלולי שליטה במכונית (על-ידי טרי גראנט המדהים, שפירק והתקין חזרה גלגל קדמי תוך כדי ביצוע דונאט) ובאופנוע, ומופע ראווה בקפיצות פריסטייל (אליו היה יכול בקלות להצטרף פסטרנה, כמובן) פינלנד, כאמור, זכתה בתואר הקבוצתי, וקובלאינן (שניצח באירוע ב-2004) הפך למועמד חזק להגיע לגמר מול הפייבוריט הלוהט, מנצח אשתקד סבסטיאן לואב. אבל קובאליינן נוצח בחצי-גמר נהגי המירוץ על ידי מטיאס אקסטרום, בקרב המרתק ביותר של הערב (ובדיעבד, כנראה, בין שני הנהגים הטובים ביותר): הפער בסיום עמד על 2/10,000 של שניה (דהיינו, חמישית האלפית)! בגמר נהגי המירוץ גבר אקסטרום ללא בעיות מיוחדות על סבסטיאן בורדיי, אלוף סדרת ה-Champ האמריקנית שלוש שנים ברציפות, ובכך הרס את התקוות הצרפתיות לסופר-גמר כל צרפתי. בין נהגי הראלי הגיע לגמר (מול לואב, איך לא) קולין מקריי, שהדיח את פסטרנה בחצי הגמר; לואב לא התקשה לגבור על הסקוטי, ועלה כפייבוריט ברור לסופר-גמר. על מנת שלא להעניק יתרון לאחד הנהגים (ובמיוחד לא ללואב, שמכיר את הקסארה WRC יותר טוב מכל נהג בעולם), נקבע כי הגמר יערך בשיטת הטוב משלושה, על שלוש מכוניות שונות. אבל כבר במקצה הראשון, עם הקסארה WRC, התחוללה הפתעה גדולה כאשר אקסטרום (אשר אינו חדש לתחום הראלי, והתחרה השנה פעמיים עם סקודה בסבב ה-WRC העולמי) גבר על לואב – וזה אפילו לא היה צמוד במיוחד. הקהל היה בהלם, ושני הנהגים התייצבו למקצה השני עם הרנו מגאן טרופי – המכונית הקשה ביותר לשליטה בין כל אלו שנטלו חלק באירוע. כאן כבר היתה מלאכתו של אקסטרום ממש קלה, הוא ניצח בפער גדול וזכה בכל הקופה. אגב, סתם לידע כללי: המסלול הוקם באצטדיון – כולל סלילת אספלט – בחמישה ימים בלבד!