סבב הראלים השנתי כולל בדרך-כלל אירוע בוץ אחד, בדרך-כלל בחנוכה, בדרך-כלל בצפון. אירוע פורים של ^מסע מעולם אחר^ שנערך בנגב הצפוני היה פטור מהתפקיד לכל הדעות, חוץ מדעת מזג האוויר... זה דאג למנת גשם מכובדת החל מיום שישי בלילה, גשם שציפה את השבילים בעיסת מרגרינה חלקלקה להדהים. כך הפך ראלי שבילים מהיר וקליל באורך של 150 ק^מ (ממצפה יהודה שליד להבים ללקיה, רהט, חוות השיקמים, מזרחה ליער יתיר ומשם לסיום במצפה יהודה) לאודיסאת בוץ שנמשכה עמוק אל תוך הערב והתבררה כיותר מדי עבור הרבה מתחרים. הגשם והבוץ גרמו לרבים מהאופנוענים והבאגיסטים לוותר על התענוג, וכך נשארה הזירה פנויה בעיקר לג'יפים, אלו, למרות ההנעה הכפולה וצמיגי בוץ, פצחו בבלט בוץ חינני, בו כיוון הרכב לא ממש קשור לכיוון הנסיעה. מבט אל הקוליסים נתן מיד את עיקר סיפור המעשה – אלו המשיכו ישר בסיבובים, התפתלו על שבילים ישרים או סתם נמרחו הצידה בשיפועי צד. ביום הזה הצמיגים היו הכל – כח המנוע היה חסר משמעות, כמו גם מתלים איכותיים, ולנווטים היה את כל הזמן שבעולם לנווט (ואת הקוליסים לעזרה) כשהמהירות הממוצעת הייתה בין 20 ל-30 קמ^ש... בקטגוריה A הוביל שי שמעוני בפער גדול בחלקו הראשן של המסלול, כשלנקודה 15 שליד חוות השקמים הוא מגיע כמעט שעה וחצי לפני הג'יפ הבא, אבל משם החלו הדברים להתדרדר עבורו – בחירת שבילים שגויה והתקלות עם בזנט טועה אפשרו לצוות אוטוויק לסגור עליו את הפער. למקום השלישי הגיעו אנשי אספיר, שחזרו אחרי היעדרות קצרה, הישג נאה ביותר בהתחשב במצב הצמיגים שלהם. בקטגוריה B היה זה איציק בצוות אוטווויק השני שהוביל את היום בפער גדול. גם במקום השני היה צוות, חצי רשמי, של אוטווויק – בגלל בעיה טכנית באחד מהרכבים ה^רשמיים^ נתרם הנווט לאחד מ^ידידי המערכת^ במגנום סטנדרטי למדי. מתחרים רבים נתקלו בבעיות דלק בגלל צריכת הדלק המטורפת שגרם הבוץ, וחלקם נאלצו להזעיק רכבי סיוע עם מיכלי נוזל יקר, אבל אות ההתמדה של היום ניתן בזאת לעופר קוקוס. מכיוון שהפג'רו שלו לא היה תקין, הוא הגיע עם הטרופר ה^אזרחי^ שלו, נעול בצמיגי כביש אנמיים. הוא נתקע וחולץ מספר פעמים, הגיר נתקע לו בשני, אבל הוא המשיך. לקראת הסיום המנוע שבק וסירב להתעורר, אבל עופר כבר ^הריח^ את הסוף. בשש בערב הגיע עופר סוף-סוף לקו הסיום, בגרירה! (והוא לא היה האחרון להגיע לסיום...) אות נחישות, קולקטיבי, מגיע גם לרוכבי האופנועים, שלמרות ציפוי הבוץ, הקור והרטיבות לא רק זינקו, אלא המשיכו להיאבק באופנועים עד לסיום. A 1.אלון אסולין ואייל עובדיה – אוטווויק 2.שי שמעוני ובועז פאר – גתוס 3.דביר, אהוד ורווה – אספיר B 1.איציק אסולין ואלעד רחמים – אוטווויק 2.גלעד אללוף וצביקה כהן – ד.ג גינון ואוטווויק 3.משה נחום ואייל דנאן באגי 1.יגאל בלן ויונאי דקובי – ס.מ.א בע^מ