סדנת העיצוב רבת-ההישגים איטלדיזיין (Italdesign) של ג'ורג'טו ג'וג'ארו, האחראית לשורה ארוכה של מכוניות – תצוגה כמו גם סדרתיות – הכינה עוד שתי מכוניות-קונספט לתערוכת ז'נבה שבפתח. האדומה שביניהן היא הוולטה, הנקראת כך על שמו של אלסנדרו וולטה – הפיזיקאי האיטלקי שעל שמו נקראת יחידת המתח וולט, ואשר גם המציא את מקור המתח המוכר לנו כמצבר (^תא וולטאי^ הוא המונח הפיזיקלי). הסיבה לכך היא שהמכונית מצויידת ביחידת כוח היברידית בנזין-חשמל; במקרה זה המקור הוא טויוטה – מדובר באותה יחידת כוח שמניעה את הלקסוס RX400H הטריה, שהוצגה לא מכבר בתערוכת דטרויט. הוולטה היא קופה בלתי-שגרתית בה מותקן מנוע הבנזין, V6 בנפח 3.3 ל', מאחור ומניע את הגלגלים האחוריים – דבר המאפשר רצפה שטוחה ונמוכה לתא הנוסעים (ולכן ניתן היה להתקין במכונית 3 מושבים זה בצד זה). צמד מנועים חשמליים מניעים את הגלגלים הקדמיים, ובסך הכל מתקבל הספק של 408 כ^ס. המהירות המרבית המוצהרת היא 250 קמ^ש, ואילו נתון התאוצה הוא 4.06 שניות מ-0 ל-100 קמ^ש. בערך. איטלדיזיין טוענת לטווח נסיעה של 700 ק^מ, על מיכל דלק של 52 ליטר. הדגם השני של איטלדיזיין הוא האלפא ויסקונטי – מכונית המציגה את תפיסת איטלדיזיין לגבי ספינת-דגל עתידית של אלפא-רומיאו. במקום מבנה קלאסי של 3 קופסאות, בחר ג'וג'ארו בתצורת שתי-קופסאות, החריגה למכוניות בגודל זה, בשל היותה בעלת פוטנציאל ספורטיבי גדול יותר לטעמו. כמו מכוניות קונספט אחרות בעבר של איטלדיזיין, כולל כאלו המתבססות על אלפא (ע^ע בררה), ההודעה לעיתונות מצהירה כי המכונית יכולה לעבור לשלב של יצור סדרתי ללא כל בעיות, אם הבנתם למה אנחנו מתכוונים, אלפא... הויסקונטי אמורה להתבסס על פלטפורמת ה^פרימיום^ של אלפא שמשמשת את ה-156 המעודכנת, ואשר אמורה גם לשמש את הבררה המוזכרת לעיל בשלב היייצור הסדרתי – אם זה אכן יגיע. מדובר במכונית גדולה, כמעט 5 מ' אורכה, המצויידת במנוע 3.2 ל' ביטורבו בעל הזרקת בנזין ישירה. באופן מעניין, ההספק המוצהר כאן זה בדיוק לזה של יחידת ההנעה של הוולטה דלעיל – בדיוק 408 כ^ס. המכונית מצויידת בהנעה כפולה והיגוי לכל הגלגלים.