קצת מוזר למישהו שמבין בעולם הרכב להיות מופתע מסקודה. שהרי אותה חברה צ‘כית נחשלת עברה שינוי אדיר מאז תחילת שנות ה-90 עת נרכשה על ידי פולקסווגן. אולם בהווי המקומי, כידוע, קשה לשנות סטיגמות גם אם מתחת למכסה שוכנת פולקסוגן – גרמניה למהדרין. וכך, במציאות הישראלית עבור לא מעט אנשים, אם הסמל הוא של סקודה, עדיין מצלצל בראש קומוניזם עם תמונות דהויות של "פייבוריט" דולפת שמן ודהוית צבע לא פחות.
ואם לומר את האמת, גם היבואן דאז תרם לכך לא מעט: האוקטביה שהוצגה ב-96, ראשונה על פלטפורמות הגולף IV, לא הגיעה מוקדם מספיק לארץ וכשכבר הגיעה נמכרה במשך שנה רק לשוק המוניות. וכך, בעת שבאירופה היא זכתה להצלחה היסטרית ובמפעל חוגגים השבוע את ירידת המכונית ה-750,000 מפס הייצור, אצלנו היא עדיין נמכרת מעט יחסית ללקוחות פרטיים.
אותו סיפור חזר מאוחר יותר עם הפאביה, שהיתה ראשונה לקבל את רצפת הפולו החדשה והגיעה אף היא מאוחר יותר, סמוך להשקת הפולו והאיביזה. כעת, תחת כנפיו של יבואן פולקסווגן/אודי/סיאט מנסה החברה לעשות שינוי תפיסתי ובמלוא המרץ.


אם חשבת אחרת


רובכם הגדול וודאי כבר ראה את הפרסומות בטלויזיה ומי ששם לב גם הבחין בתנאי רכישה וטרייד אין נדיבים אותם מבטיח היבואן למי שמוכן לפתוח ת הראש ולגלות שסקודה היא לא מה שחשב שהיא. עכשיו מתקרבת החברה לצעד הבא ומזמינה אותנו לטעום, בנהיגת התרשמות טרום השקה, שני דגמים שלוקחים את סקודה למקומות אחרים לגמרי. הראשון הוא ה-RS הספורטיבי והשני הוא הסופרב, המשפחתית הגדולה (מאוד) של החברה (שהוצגה לראשונה גם בגרסת TDI – 100 כ"ס). שני הדגמים, טוען היבואן, קרובים מאוד ליבוא לארץ, אך אין על כך פרטים מדויקים עדיין.


חושבים מחדש


את גרסת ה-RS פגשנו בעבר בגרסת סדאן וכעת היתה זו הזדמנות ראשונה לפגוש את הגרסה הפחות מוחצנת, הקומבי (אבל אתם יכולים לקרוא לו סטיישן) לפני כן רק נציין כי העניין הזה של סטיישן חזקה/ספורטיבית אינו חדש כמובן בקונצרן פולקסווגן, וזכורות כמובן גרסאות ה-RS2/4 הפסיכיות של אודי, כמו גם גרסאות האוואנט של ה-S4 וה-S6.
אבל במקרה שלנו, זה יותר ממרמז על אופייה של האוקטבה הזאת – גרנד טורר משפחתית, מהירה מאוד, שלא חוסכת במקום לציוד סקי או להאסקי סיבירי. המנוע הוא אותו מנוע 1.8 טורבו מוכר עם 180 כ"ס ו-24.1 קג"מ (ב-1950 סל"ד), כאן משודך לתיבת 5 הילוכים ידנית (ולא 6 כמו בלאון 4, למשל, או בדגמים מאוחרים של האודי TT), עם יחסי העברה ארוכים למדי. יחד עם מערכת הנעה כפולה חלקית מתוצרת האלדקס, מייצרת הסקודה אחיזה גבוהה מאוד (אותה בחנו במספר תרגילים במסלול). עם כיול מתלים המרגיש מעט רך (בגלל המשקל) מהסדאן, וצמיגים פושרים יותר, היא מספקת יכולת שיוט מהיר ברמה גבוהה.
ואם את ה-RS כבר הכרנו, הרי שעם הסופרב זו פגישה ראשונה בהחלט, פגישה מאוד חיובית אם יותר לי לציין.
היא הוצגה בתערוכת פרנקפורט האחרונה והושם בה דגש על גודל – עניין מסורתי במכוניות החברה מתקופת הזהב של תחילת המאה הקודמת. במכונית מסגמנט D (משפחתית גדולה) אנו מקבלים מידות שנושקות לקטגוריית הסאלון: 480 ס"מ אורך, 170 רוחב ו- 140 גובה. אך הסנסציה האמיתית היא בסיס גלגלים של 280 ס"מ (תוצר של רצפת פאסאט מוארכת), 5 ס"מ יותר ממובילות הקבוצה הנוכחיות.
בהתאם לזאת , ולסלוגן שמריצה סקודה באירופה (חופש לראש , לרגלים ולידים) יש לנו כאן עסק עם מרחב מחייה יוצא דופן, כנראה הגדול ביותר בקבוצה. גם רשימת הציוד והאבזור המוסף מאוד מרשימה: מיזוג ליושבים מאחור, פנסי קסנון, מיני מקרר בין המושבים וזה לא הכל.
רשימת המנועים כבר סטנדרטית יותר: מ-2.0 עד 2.8 ליטר בנזין ומ-1.9 עד 2.5 ליטר דיזל TDI , כולם מוכרים ממכוניות הקונצרן. אנחנו נהגנו בשתי גרסאות החזקות: 2.8 ל‘ בנזין טיפטרוניק (193 כ"ס) ו-2.5 ל‘ טורבו-דיזל ידני (150 כ"ס). למרות יחידות הכוח המוכרות החוויה היתה מאוד רעננה.
נוחות הנסיעה בכבישיה השבורים יחסית של צ‘כיה, טובה מאוד ואיכות הנסיעה משובחת: רעשי החוץ מושתקים כמעט לחלוטין ואפילו טרטור הדיזל הוחרש למינימום. שני המנועים מספקים ביצועים נאים למדי אם כי לא יוצאי דופן, אך ההפתעה הגדולה היא בעת הפניית ההגה בעיקר בכבישים משניים מקורזלי פניות.
כי בתנאים אלו המכוניות הגדולה והמגושמת למראה מאוד מרשימה. האחיזה הגבוהה והיציבות הכיוונית הם אולי נגזרת של בסיס הגלגלים אך יכולת הכניסה לפניה והשליטה בהעברות המשקל היא משהו מרענן לגמרי במרכב בגודל כזה, ואפילו בפולקסווגן. וכשלזה מצורף הגה טוב מזה של האוקטביה החזקה עם משקל נכון ורמת דיוק גבוהה, ואפילו מעט היזון חוזר, יש לנו עסק עם מתחרה רצינית במובילות הקטגוריה – ועוד לא דיברנו על יכולת השיוט המצוינת.
כאמור, בשלב זה עדיין לא ידועים מועדי יבוא, ולא נמסרו מחירים.