הכתבה הופיעה במקור בגיליון 255 - אפריל-מאי 2007
UMI מחביאה מכם משהו. הוא מסתתר באולם התצוגה המרכזי של החברה בראשל"צ, אי שם בפינה. מעטים יודעים עליו ומעטים עוד יותר רוכשים אותו. קוראים לו אופל, ומספרים שהמשפחתית של החברה, האסטרה, היא המכונית הנמכרת ביותר באירופה (!) – יותר נמכרת מהפוקוס והגולף. אצלנו, בישראל, מותג אופל בכללותו – על ארבעת דגמיו השונים – מכר 184 מכוניות בשנה החולפת. פחות ממה שאודי, לדוגמא, מכרה מה-A3 לבדה...
מבחינת הישראלי המצוי אופל נעלמה מהארץ לפני כ-15 שנה, מדי פעם צץ וחוזר המותג אל המפה המקומית, אך רוב הזמן המחירים הגבוהים של היצרן ליבואן מכשילים את השיווק במחוזותינו. מבחינת הלקוחות, זה עוד מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת: לא קונים כי הסחירות העתידית נמוכה – והסחירות נמוכה כי לא קונים. אז מה עושים?
מכיר אופל?
הפתרון של היבואן כפול: חיזוק והוזלה. במקום משפחתיות 1.6 ל' ממוצעות הוא מציע את גרסת ה-1.8 ל' שמחירה צנח ל-133 אלף שקלים אטרקטיביים. גרסת ה- 1.6 ל' ששודכה לתיבה רובוטית הוצאה מההיצע ובמקומה כיום מוצעת רק הגרסה האוטומטית הבכירה, שבמסגרת מתיחת הפנים גם זכתה לתוספת של 15 כ"ס (140 כ"ס במקום 125). בנוסף, מציעה האסטרה מפרט בטיחותי מלא הכולל שש כריות אוויר, בקרת יציבות (ESP) וציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק של E-NCAP. מרשים.
תא הנוסעים, ממש כמו העיצוב החיצוני, כמעט לא השתנה, והוא מקבל את הנהג והנוסע באווירת איכות קודרת. הצבע השחור נוכח מדי ולהצלת מצב הרוח מתגייסת רק הקונסולה המרכזית הכסופה וצג מרכזי גדול שאחראי על פונקציות תפעול שונות (ממערכת השמע ועד סטופר לזמני הקפה [!] במחשב הדרך). הנדסת האנוש לא מבריקה אף היא עם עודף כפתורים במערכת השמע, מנופי איתות ומגבים אלקטרוניים הדורשים פרק הסתגלות, כפתורי מזגן הממוקמים נמוך מדי (ואינם אינטואיטיביים לתפעול) ובקרת שיוט שאינה נוחה לשימוש בגלל מיקומה (בקצה ידית האיתות). לחיוב נציין את איכות ההרכבה והחומרים הגבוהה, שמותירה רושם מאוד מוצק ועמיד.
הנהג והנוסע מלפנים נהנים ממרווח טוב, למרות גג השמש המגודל שנכח ברכב המבחן (אופציה בתשלום). בסיס המושב מעט קצר וחלק מהבוחנים מצאו את המסעד נוקשה מדי. מעבר למושב האחורי מגלה מרווח ברכיים וכפות הרגליים טוב ואילו מרווח הראש נפגע בגלל גג השמש, שגוזל סנטימטרים יקרים מהפדחת. ניתן לשער כי ברכב שאינו מצויד בגג השמש המצב יהיה טוב משמעותית.

שת"פים חסרים
עם תחילת הנסיעה בעיר בולט משהו עליו לא הצהירה אופל – הבולמים הוקשחו מעט במהלך מתיחת הפנים ואינם סופגים את תחלואי האספלט באותה יעילות כבעבר. במהירות נמוכה תקבלו דיווח מדויק מדי לגבי כל בור וחריץ בכביש והתפריט כולל גם רעידות בתדר קבוע על סדרת שיבושים. במהירות גבוהה יותר המצב משתפר, והמתלים מתמודדים בצורה טובה עם שיבושים גדולים, אך עדיין מעבירים וויברוצים ומתקשים להתמודד עם שיבושים קטנים.
יחידת הכוח מספקת כאמור 140 כ"ס ו-17.8 קג"מ – נתונים נאים למדי. אלא שהמנוע משודך לתיבת אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים בלבד (ללא תפעול טיפטרוניק), אשר סובלת מיחסי העברה כה ארוכים (הילוך שני, למשל, מגיע עד 125 קמ"ש, שלישי עד 190...) עד כי הם נוטלים את העוקץ מהמנוע לחלוטין. התוצאה היא ש-140 הסוסים מרגישים רזים מהמצופה והמנוע המחוזק מתקשה להרשים. לממהרים, מציעה התיבה מצב "ספורט", אך זה מכויל באופן תמוה והופך את השימוש בו למיותר. במצב ספורט התיבה מסרבת להעלות הילוכים גם במהירות גבוהה, ואלא אם כן מדובר בנהיגה סופר-דרשנית בכביש מפותל, העסק הופך רועש ומעצבן די במהרה. בעיה נוספת עם תיבת ההילוכים, הוא שהיא תוכננה להתנתק אוטומטית מהמנוע בעמידה כדי להפחית בלאי ורעידות. בפועל, המעבר שנוצר ממצב עמידה לנסיעה קופצני ומעבר מהיר או אגרסיבי מדוושת הבלם לתאוצה יגרום לחבטה של ממש עם שילוב ההילוך. חבטה נוספת, מורגשת יותר, המופיעה מדי פעם במעבר הילוכים בעומס, שמה חותמת סופית על כך שהתיבה הזאת דורשת החלפה. צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על ממוצע של כתשעה ק"מ לליטר, נתון טוב בהתחשב בתנאי המבחן התובעניים.
בצד הדינאמי האסטרה מספקת לנהג היגוי עם משקל נכון ודיוק טוב, שסובל – כמו רוב אחיו האלקטרו-הידראוליים – ממחסור ברגש אמיתי. לחלק מהבוחנים הפריעה גם חדות ההפניה הראשונית בנהיגה מהירה, המקשה לדייק בקו הפנייה. כך או כך, יכולת השלדה גבוהה ברוב המקרים ממה שהמנוע הזה מסוגל לאתגר – הבולמים מספקים ריסון טוב של המרכב גם בעומס, הבלמים אינם דועכים בקלות (אך פעולת הדוושה אינה פרוגרסיבית דיה), אחיזת הכביש גם תחת-כוח ובקרת היציבות בלתי מתנתקת...

הליגה הלאומית
זכרנו את האסטרה טובה יותר. רצינו לאהוב אותה, לצאת בהכרזה שיש מתחרה נוספת וראויה שלא זוכה ליחס, לכוון את הזרקורים לפינה ולהגיד היא שם, וכדאי לבדוק אותה. אבל האסטרה המחודשת מציעה מעט מדי ומגיעה מאוחר מדי. כיום, תיבת ההילוכים המיושנת והגסה שלה כבר לא עומדת בתקן. עכשיו כבר יש מתחרות טובות ומודרניות יותר בתחומי המחיר האלה. כעת המתלים שלה כבר לא מתמודדים כל כך טוב עם כבישי הארץ. וכאשר במרחק נגיעה נמצאות גרסאות ה-2.0 ל' של המשפחתיות המוכרות והנמכרות, שאינן נושאות על גבן את עול הסחירות של אופל, קשה למצוא לה הצדקה.
*המחירים בכתבה נכונים לזמן פרסומה במקור