וועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בעלות אגרות הרישוי לרכב, בעקבות מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממנו עולה כי אגרות הרישוי בישראל הן הגבוהות ביותר מבין המדינות שנבדקו.
גובה אגרת הרישוי נקבע בהתאם לקבוצת הרישוי אליה שייך הרכב - קבוצה שנשארת קבועה לאורך כל חיי הרכב, בלי קשר לירידת מחירו עם השנים - והוא נע בין 705 שקלים ל-1,611 שקלים. בנוסף על האגרה יש כמובן את עלות המבחן השנתי, שעומדת כיום על כמאה שקלים לרכב נוסעים. לפי המחקר, עלות האגרה הממוצעת בעשרים המדינות המערביות שנבדקו במחקר עמד על 252 שקלים.
אגרות הרישוי לרכב - בדרך להוזלה?
צילום: מנהל
איתן כבל, יו"ר הוועדה, כינה את גובה האגרות "חזירות"; ח"כ אוסאמה סעדי הציע להגביל את גובה האגרה המרבי ללא יותר מ-10% מהשכר הממוצע במשק, ושר התחבורה, ישראל כץ, קרא גם הוא להורדה משמעותית בגובה אגרות הרישוי.
מהצד השני של המתרס עומד משרד האוצר - מי שאחראי על קביעת גובה האגרות (במסגרת ועדת אגרות בין משרדית שהוא עומד בראשה), ועל איזון הכנסות המדינה מול הוצאות המדינה. לפי נתוני המשרד, גובה האגרה הממוצע הוא 1370 שקלים. אולם לטענת רכז תחבורה באגף תקציבים, דוד בלוך, עלות השימוש בתשתית היא כ-2100 שקלים בממוצע לכל רכב, כך שהאגרה אף אינה מכסה את עלות התשתית (עלות תפעול רמזורים, תיקון כבישים וגדרות בטיחות וכן הלאה). מקורות באוצר טענו בתגובה לדרישה להוריד את עלות האגרות כי המשמעות היא פחות כסף לפרויקטי תשתית - הכנסות המדינה מאגרות רישוי עומדות על כארבעה מיליארד שקלים בשנה - או לחלופין העלאת המס במקומות אחרים כדי לפצות על הירידה בהכנסות מאגרות רישוי.
אגרות הרישוי לרכב - בדרך להוזלה?
צילום: מנהל
בסיכום הדיון דרש איתן כבל מהאוצר להעביר לוועדת הכלכלה נתונים שיפרטו עבור מה נגבית האגרה וכמה ממנה חוזר לציבור והכריז "יצאנו למסע ארוך שבסופו נביא להפחתת האגרה".

כמה ארוך יהיה המסע וכמה גדולה תהיה ההפחתה? זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה, ותלויה ביותר מדי גורמים, קשורים ולא קשורים, ולמשחקי כוח פוליטיים. אבל אנחנו לא היינו בונים על הוזלה משמעותית בקרוב.
אגרות הרישוי לרכב - בדרך להוזלה?
צילום: מנהל