המבחן פורסם במקור בגיליון אוטושטח 26, אפריל 2006
14 שנים לאחר הצגת הדגם הראשון של הגרנד צ'ירוקי, ובאיחור של שתי שנות דגם, מגיע אלינו הדור הרביעי של רכב השטח המפואר, נושא בין כנפיו את פירות השת"פ בין קרייזלר למרצדס - וזה מורגש. הדור הרביעי של הגרנד מוצא את עצמו כבר לא בראש פירמידת המותג ג'יפ אלא קומה אחת מתחתיה, כשאת מקומו תופס הקומנדר עתיר המידות.
הגרנד מתחדש עם מתלה קדמי נפרד והופך בכך לג'יפ השני שנפרד מהסרן החי בחזית (אחרי הצ'ירוקי) לטובת מתלה עצמות-עצה כפולות. כמו הצ'ירוקי, גם הגרנד אורז תרמיל קטן ומתחיל במסע הארוך לצאת מהשמורה והשטח לחיים חדשים על המסלול המהיר ב"פרי-וויי". האם האורבניזציה פגעה ביכולת השטח, ואם כן, עד כמה אנושה הפגיעה והאם היא קשה מספיק כדי להפוך את הצ'ירוקי לעוד "ראש אינדיאני" תלוי על קיר חדר המזכרות של סגמנט רכבי השטח?
צילום: פז בר
כמו אחיו לשבט, גם הגרנד משתמש במבנה שלדה אחוד (הצ'ירוקי היה הראשון ליישם מבנה כזה בשנת 1984). גם הפלטפורמה החדשה הזו קשיחה ומוצקה בעשרות אחוזים מקודמתה וזאת כדי לעמוד בתקנות הבטיחות המחמירות ובמהירות הנסיעה הגוברת בכבישים. בתמורה מוקרב פיתול השלדה עם משמעות לטווח התנועה של הגלגלים.
לשלדה המוצקה מחוברות בחזית עצמות עצה כפולות ומאחור נותר סרן חי עם מנגנון רב-חיבורי. קפיצי סליל מעטרים כל פינה ובולמי זעזועים רגילים תומכים ומרסנים אותם. בסיס הגלגלים עומד על 278 ס"מ, שזה די קומפקטי בכלל, ובהקשר אמריקאי בפרט, גם ביחס לדיסקברי 3 ולמרצדס ML החדש. גם שאר המידות קטנות וצנומות ביחס לדיסקו 3: 474 ס"מ לאורך, 186 ס"מ לרוחב ו-172 ס"מ לגובה. מידות אלו לא משאירות מקום לשורה שלישית. (בשביל זה יש קומנדר: 500 ס"מ אורך, 235 רוחב ו-גובה של 191 ס"מ).
צילום: פז בר
המרכב המפוסל הוא אמירה קוביסטית ומזוותת של מרכב הגרנד צ'ירוקי היוצא. כך יכול הלקוח השמרני והנאמן למותג להתחדש עם גרנד 2006 מבלי לוותר לחלוטין על הצללית המוכרת.
לעומת החיצוניות המחודשת, הפנימיות דווקא חדשה לגמרי. הדשבורד עוצב מחדש וגם דרך עיצובו עובר מסר כוחני ועצמתי בעזרת קווים חזקים, "תפיחות כוח" מעל ללוח המחוונים, קונסולה מרכזית מובלטת ומרחק די גדול עד לבסיס השמשה הקדמית המשופעת. בקונסולה המרכזית שתולים מערכת שמע איכותית של "בוסטון אקוסטיקס" (מקורית כמובן), בקרת אקלים וכן מיתוג לשליטה בפונקציות נוספות.
אין קושי לזהות את המיתוג הרגיל של קרייזלר וג'יפ, האופייני מאוד גם למרצדס. ידית ההילוכים נעה במסילה מדורגת וסמוך לה ממוקם מתג אלקטרוני לפיקוד על תיבת ההעברה. ריפודי עור מצפים את כל חמשת המושבים, כשהקדמיים זחים חשמלית. החומרים השונים בנמצא כוללים פלסטיק רך בחלקה העליון של הקונסולה, קשה יותר במרכזה ודיפונים דמויי-עץ מפוזרים היכן שצריך. אבל זה לא נראה יקר יוקרתי או אפילו ראוי.
צילום: פז בר
בתא המטען תגלו אוזני קשירה, שקעי מתח וגם מגש פלסטי שימושי הניתן לשליפה. תחת הרצפה (מן החוץ) מוצמד גלגל רזרבי בגודל מלא עם חישוק סגסוגת. ה"ספר" שקוע פנימה ומוגן משני צידיו בקורות מתכת.
ג'יפ החליפה את מנגנון ההיגוי העתיק, מבוסס הסבבת של הגרנד צ'ירוקי היוצא, במסרק הגה. תוספת חשובה לבטיחות האקטיבית (לצד ESP, קורות חיזוק ו-4 כריות אוויר). מנוע דיזל חדש מגיע בשלמותו ממרצדס, "קומפלט" עם כל הצנרת, החיישנים וסמלי הכוכב הקטנטנים שעליהם. המנוע החדש הזה (שגם מניע את מרצדס ML320) מפיק מ-3.0 ל' ו-V6, בעזרת 4 שסתומים לצילינדר, הזרקה ישירה וטורבו עם מניפה משתנה, 224 כ"ס ו-51 קג"מ, כאשר שיא המומנט מגיע כבר ב-1800 סל"ד ושיא ההספק ב-4000.
צילום: פז בר
תיבת ההילוכים של מרצדס, בת חמשת יחסי ההעברה (...הם שומרים את ה-7G-Tronic לעצמם...) מורידה את הכוח לתיבת העברה אמריקאית טהורה עם LOW ביחס 1:2.72 ומשם דרך מערכת הנעה "קוואדרה דרייב 2" לגלגלים. זוהי מערכת ההנעה המתקדמת ביותר בארסנל, הכוללת שלושה דיפרנציאלים מוגבלי החלקה בעלי פיקוד אלקטרוני. ב- LOW ננעל הדיפרנציאל המרכזי אוטומטית והמערכת שואפת להעביר את הכוח באופן שווה לכל הגלגלים, מדמה בכך, במקרה הקיצוני ביותר, נעילה של דיפ' קדמי ואחורי. כל זה מתרחש, כמובן, מבלי שיהיה על הנהג להפעיל מערכת באופן ייעודי (למעט שילוב ל- LOW). בנוסף קיימת בקרת משיכה אלקטרונית (4BTC).
כל הכוח הזה מורגש תכף ומייד בכל האצה וכמעט מכל מהירות. עם נתון מומנט בריא שמגיע לא הרבה אחרי פתיחת המצערת, הגרנד צ'ירוקי החדש מסוגל להגיע ב-9 ש' ל-100 קמ"ש ולמהירות סופית של יותר מ-200. תאוצות הביניים גם הן מרשימות למדי ותיבת ההילוכים דוגמת את אופי הנהיגה ומתאימה עצמה לטמפרמנט של הקופיף הלבנטיני שמאחרי ההגה (עבדכם).
צילום: פז בר
אם יורשה לי להלין, יהיה זה על היסוס מה להוריד הילוך ביציאה מפניה והשהיית טורבו ארוכה יחסית, למרות המניפה המשתנה של הטורבו (המאפשרת שימוש ברוטור קטן וקל). בכביש הפריע לי שדה הראיה המצומצם שמציעה שמשה קדמית משופעת מאוד. מנגנון ההיגוי החדש מוצלח. הוא מקנה תחושה טובה ביחס למה שהכרנו בעבר. הוא מעט איטי במחצית ההפניה הראשונה ודורש
כ-3/4 סיבוב גם בתמרונים פשוטים. עם זאת, יש לו קצת מעל שלושה סיבובים בין נעילות ובמהירות גבוהה הוא מתקשח.
מהירות שיוט של 150 קמ"ש ויותר היא עניין של מה בכך. השלדה יציבה מאוד בקו ישר עם ריסון יפה של המרכב, אך חסר לי בידוד רעשים טוב יותר. מבחינת הפרמטרים של NVH, המנוע מושתק למדי אולם רעשי רוח נשמעים כבר מ-120 קמ"ש וכן רחש מבתי הגלגלים חודר לתא על אספלט מחוספס. המתלים מבודדים היטב מהמורות ארוכות ומעוגלות, אולם שברים חדי-זווית יעברו באופן מורגש.
צילום: פז בר
התנהגות הכביש טובה מאוד לכלי בגודל כזה והשלדה מפגינה תכונות נהוג חיוביות ביותר. תחת לחץ לא מתון, אבדן האחיזה יגיע קודם בחזית, אשר תרחיב קו בפניה עם תת-היגוי. הרמת הרגל מהמצערת תבטל זאת מייד ואף ניתן להוציא זנב בפקודה. בכל מקרה יש ESP שישמור עליכם ועל כמעט 2000 ק"ג שיישארו על השחור. את המחול המהנה בין הפניות משביתים מעצורים, אשר למרות גודלם הפיזי (דיסקים בקוטר 33 ס"מ בחזית ו-32 מאחור) לא נושכים ממש חזק ודועכים לאחר שימוש תכוף.
בשטח חולי הגרנד החדש נהנה מכל תלולית ואתגר. המנוע החזק תמיד מוצא את ההילוך הנכון ויש בנמצא כוח זמין להתגבר על התנגדות החול ומשקל הרכב. מערכת בקרת המשיכה/יציבות מעט התבלבלה מאינסוף סחרורי גלגלים, ולא רק שלא ניתן היה לנתקה, היא אף החלה להתערב בזמן לא מתאים וחתכה את כוח המנוע (כדי למנוע סחרור) דווקא בשעת הצורך. על שבילים מהירים עולה ובולטת השלדה המוצקה, המאפשרת ניהוג מדוייק. מערכת העברת הכוח עובדת נהדר ונושכת ומוצאת אחיזה גם על השבילים החלקלקים ביותר ובמהירות נסיעה גבוהה.
צילום: פז בר
שילוב יחס ההעברה הקצר לפני מעבר קטע טכני דורש עצירה מוחלטת ושילוב תיבת ההילוכים ל-N. במצב זה ה"קוואדרה דרייב 2" שואפת לנעול כמה שיותר את שלושת הדיפ'ים. כך תתגברו, באדישות ראויה לציון, על הצלבת גלגל אחד או שניים ללא שמץ סחרור, אבדן תנע או אחיזה.
אולם את מצב הרוח החגיגי משבשים המתלים הסטנדרטיים. אותם מתלים שעל הכביש שומרים היטב על המכונית, מתגלים בשטח כבעלי קפיצים רכים מדי וכיול בולמים איטי מדי. התוצאה היא כלי שחובט בעוצמה בתגובה למכשול חד זווית ומצד שני מתנודד הרבה על ציר האורך - ברצף גלים. בלימה חזקה תפיק צלילת חרטום מוחשית שמדגימה אף יותר את הכיול הזה.
צילום: פז בר
עוד תוצר לוואי של המתלה התקני הוא מרווח גחון צנוע של 20 ס"מ, זוויות מרכב שטוחות לגמרי ומהלך מתלה (גם פונקציה של אורך הזרועות) של פחות מ-35 ס"מ, שזה כ-21% על ה- RTI. כך שאם הנכם מתכננים ביקורים תכופים בשטח, התקנת ערכת מתלים הכרחית. סידור הגחון עצמו טוב מאוד ויהיה קל לסדנאות השיפורים השונות למגן את הכלי בזכות כינוס וריכוז כל החלקים החשובים. נקודות קשירה לחילוץ יש שתיים - אחת בחזית ואחת מאחור.
ג'יפ מתגאים בכך שכלי הרכב שלהם "trail rated", יענו כשירים לשטח. גם הגרנד החדש נהנה מחותמת הכשרות הזו, אולם הכלי הסטנדרטי יכול להיות מוגדר כבעל "פוטנציאל שטח". מלוא הפוטנציאל ימומש רק לאחר שתותקן ערכת שטח (קפיצים ובולמים) אשר תפתור כמה בעיות פיזיולוגיות.
לצד זה מגלה הצ'ירוקי יכולת דינאמית מעולה על הכביש, המון כוח זמין וניהוג מצוין בכל דרך, שיוט בכביש מהיר או התפתלות זריזה על כביש המכתש בדרך לנחל ציחור. הוסיפו לכך צריכת דלק טובה של כ-7.5 ק"מ/ל'. איכות ההרכבה של המכונית, ובעיקר של תא הנוסעים והנהג, טובה, אולם מחווירה מול התחרות, והמראה המודרני של המרכב, יחד עם הקריצה למסורת של ג'יפ בחזית - חביבה בעיניי.
אבל אז יש את תג המחיר, העומד על כמעט 440,000 ש"ח, שזה אומר להישיר מבט לעיניים של טוארג ודיסקו 3 הממותגים ובעלי איכויות דינאמיות עדיפות.
