את מר פיטר מטקין (Peter Matkin), המהנדס הראשי של אומודה-ג'אקו, אני פוגש בחשיפה העולמית של אומודה C7. טיפוס שמח משהו, המבטא הבריטי מורגש והחיוך שלו ניכר לכל עבר. פיטר עונה לשאלות הרגילות כמו זו שצ'רי עדיין תהיה באירופה, או זו לגבי ה-J6, רכב הפנאי הקטן והחשמלי, שהם מנסים להקדים את ייצורו. 

שיחה עם המהנדס הראשי של ג'אקו ואומודה
פיטר מטקין | צילום: יח"צ

פיטר עונה לשאלות בחופשיות ורואים שהוא אינו מתכוון לשנן שום דף מסרים עם סיסמאות קבועות. נכון, כמובן שיש את התשובות המוכרות כמו "אנחנו ננסה לייצר את המכוניות הכי איכותיות ושעדיין יהיו נגישות כלכלית". אבל לשאלה איך לדעתך תצליח להעביר את המסר ולגרום שיקנו רכב ממך ולא נגיד, מיצרן ותיק כמו טויוטה? הוא עונה ללא פילטרים "כאן החומרים טובים יותר ולא פלסטיקה פשוטה. היכן שתיגע תקבל חומרים איכותיים ונעימים למגע" ואז ממשיך לעוד יתרון וכזה משמעותי לא פחות "אנחנו מציעים 7 שנות אחריות מפגוש לפגוש. אז אין להם פחד שיקרה משהו, אנחנו מכסים אותם".

השיחה עם מר מטקין זורמת בהומור, כשבין לבין הוא ממשיך עם אותו קו שלא נמצא בו פילטר "אנשים אוהבים לקבל תמורה נהדרת למחיר. והם יקבלו כאן" ואז מודה בזהירות שזהו אינו מסע בטוח אבל שהם אינם כאן בשביל מסע קצר אלא בשביל מסע ארוך. לשאלה מה ההבדלים בין השוק הסיני לזה האירופאי, מה שונה? ענה מטקין שבסין סגנון הנהיגה שונה. הכל אטי יותר. בעיר הם עד 20 קמ"ש, מחוץ בערך 120 קמ"ש. באירופה הכל מהיר יותר, מה גם שבסין הכבישים ארוכים וישרים ואילו באירופה הכבישים מפותלים.

שיחה עם המהנדס הראשי של ג'אקו ואומודה
צילום: אוהד אלגוב

כמה משוגע המסע הזה לאיסוף סוסים. לא הגזמנו? לשאלה הזאת עונה מטקין שהוא מסכים ושהם מציעים עידון בתגובת הדוושה, שלא הכל יהיה ברוטאלי ועצבני. "שזה (כמות הסוסים והתאוצה החזקה א.א) יהיה למי שרוצה ומי שלא, הכל יהיה מעודן ואפשר לנסוע בנועם"

לגבי יחידות הנעה שונות כמו מימן, עונה מטקין "מימן נכון לעכשיו יקר מדי לצרכן, חוץ מזה כל הממשלות שמות את הכובע שלהם על חשמל כי הן לא מבינות את היתרונות והחסרונות של כל יחידת כוח" הוא עונה שוב, ללא פילטרים. "כולנו מנסים להבין את השוק. יש כאלה שמתאים להם חשמלי ויש כאלה שלא. אנחנו לא יודעים באמת מה יהיה בהמשך כי יש צרכים שונים לכל אחד".

שיחה עם המהנדס הראשי של ג'אקו ואומודה
אירוע השקת מותגי אומודה-ג'אקו בסין | צילום: אוהד אלגוב

איך המעבר ממפעל אירופאי לאחד אמריקאי? "זה שונה מאוד להגיע לכאן. כשחושבים על זה, כולנו שיחקנו עם מכוניות מאז שהיינו קטנים. כשאני הגעתי לכאן, הייתי צריך להחנות לאחד העובדים את הרכב ברוורס כי הוא לא הצליח. צריך להבין שחלק מהתושבים כאן עדיין על אופניים. אנחנו אנשי מכוניות". 

עכשיו, האזכור הזה של 'אנשי מכוניות' לא מגיע סתם. זה החל מזה שהוא שיחק עם מכוניות בילדותו, כך משם הדרך ליגואר למשל, הייתה ברורה לו. לדבריו, הוא לא באמת עבד כל החיים, הוא למעשה שיחק ונהנה, וקיבל על זה כסף. "זו חתיכת פריבילגיה" אמר בחיוך גדול.

שיחה עם המהנדס הראשי של ג'אקו ואומודה
צילום: אוהד אלגוב

"כאן תוך 4 שנים, הקמנו חברה מכלום. אי אפשר לעשות דבר כזה בשום מקום אחר. מייצרים כאן מכונית תוך שנה וחצי, זה מטורף, זה לא נתפס. הקולגות שלי, למשל, לא מצליחים להבין את זה" אמר מטקין והוסיף "כאן אם הלקוח לא אוהב משהו, מיד מתחילים להבין למה ומסדרים את זה. זה לא משהו שיש במקומות אחרים. מהירות התגובה כאן היא מידית". ובאמת, כשהלנתי על זה שגלגל ההגה לא יוצא מספיק החוצה, מיד רשמו את זה ושאלו אם יש לי עוד תלונות. 

"כאן זה מלהיב, זה מטורף. כל יום הוא יום מיוחד, לפעמים לטובה, לפעמים לא" הוא ממשיך שוב ללא הפילטרים, אך עם ניצוץ בעיניים. הניצוץ בעיניים מעט כבה לאחר שענה שאת המכונית שלו הוא לא יכול להביא כאן. בסין אסור לנהוג בקלאסיקות. משהו ברגולציה לא מאפשר את זה ולא מאפשר לנהוג בהגה ימני. "באנגליה יש לי E טייפ..." הוא אומר בגאווה ועם ניצוץ. ממני הוא כבר קיבל נקודת זכות.